|
|
עמוד:13
ההוגים של הציונות ליבנו את השאלה מה דמותה הרצויה של חברת המופת שקום תקום בארץ ישראל , ברור היה להם כי החזון צריך שיתבסס בין השאר על האוצרות הגנוזים במקורות היהודיים . כך למשל ניסו משה הס ובנימין זאב הרצל , נחמן סירקין ואהרן דוד גורדון , זאב ז ' בוטינסקי וברל כצנלסון , להגדיר איש – איש בדרכו את התפיסה הכלכלית – חברתית העולה ובוקעת מתוך שלל המקורות היהודיים . לפיכך בתוך קשת המאמרים המרכיבים אסופה זו שלובים מבחר מכתביהם של הוגי הציונות שעסקו בשאלת הצדק החברתי מנקודת מבטם של המקורות היהודיים . לא לכל הנושאים שרצינו לעסוק בהם יכולנו לתת ביטוי הולם . כך למשל , דיני העבודה במשפט העברי ויחסי עובד – מעביד שהם מכוננים , ראויים להיבחן באופן מעמיק ותאורטי , בהקשר של התפיסות החברתיות – כלכליות המשתקפות מהם . דוגמה נוספת היא המאפיינים של דיני המיסוי הקהילתי הנידונים במסכת בבא בתרא , שעיון ביקורתי – חברתי עשוי לגלות שלכאורה הם מיטיבים בבירור עם בעלי היכולות הכלכליות ואינם מפגינים רגישות ועזרה כלפי מעוטי היכולת , שלא כמו החמלה והצדק החברתי , שחז " ל כה אמונים עליהם בדיני הצדקה . אלו דוגמאות למורכבויות נוספות שהמקורות מזמינים לעיון בהם ועדיין מצפות לגואל . *** הדיון ב " צדק חברתי יהודי " עלול להכתים עצמו בכתם הבנליות . נקל ליטול את כותרות עיתוני האתמול על המחאה החברתית האחרונה , לצרף אליהן פסוקים רושפי אש מנבואת עמוס הזועק נגד " פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים " ( עמוס ד , א ) או לעטרן בדברי הרמב " ם ש " חייבין אנו להזהר במצות צדקה יתר מכל מצוות עשה , שהצדקה סימן לצדיקי זרע אברהם אבינו [ ... ] ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה " , וכך לייצר תחושה של שיח חברתי הצומח מן המקורות . לא לכך כוונתנו באסופה זו . המקורות אינם עוסקים אך ורק במבעי חמלה כלפי העני , במחוות סמליות שיש 4 רמב " ם , הלכות מתנות עניים י , א .
|
|