|
|
עמוד:11
מבוא חנוך דגן ובנימין פורת שמעו אלי רדפי צדק מבקשי ה ' ( ישעיהו נא , א ) . אתגר הצדק החברתי מלווה את האנושות משחר ימיה . הוא צץ ועולה כל אימת שקבוצת אנשים נאלצת להסתפק במשאבים ובטובין מוגבלים שאינם מספיקים כדי למלא את כל מאווייהם של חבריה , כלומר בכל חברה אנושית באשר היא . אכן , הדרך הראויה לחלוקת העושר בחברה , או בניסוחה הפילוסופי — " סוגיית הצדק החלוקתי " , היא מן השאלות החברתיות המטרידות ביותר . היא אינה רק סוגיה פוליטית אלא גם מושא עיונם של הוגים ממגוון תחומי מחקר , בכללם פילוסופיה , משפט , מדעי המדינה , סוציולוגיה , פסיכולוגיה והיסטוריה . המהפכה שחוללה התורה במזרח הקדום מצאה את ביטויה בין השאר בשדה הצדק החברתי , בהציבה אתגר של דאגה כלל – חברתית הממוסדת בחוק לעתידם של העני והגר , היתום והאלמנה . ממנה פינה וממנה יתד לספרות ההלכה העשירה שבאה בעקבותיה , החל בספרות חז " ל , עבור ביצירה הבתר –תלמודית וכלה בפסיקת העת החדשה , שהרבו לדון בכלים הלכתיים במגוון הפנים של השאלות הכלכליות – חברתיות . דוגמאות לכך הן לא רק המצוות המקראית המפורסמות של השמיטה והיובל או הלכות צדקה , אלא גם נושאים הלכתיים המזוהים פחות עם סוגיית הצדק החלוקתי , כגון דרכי המימון של תלמודי תורה , אופני הגבייה של מסי הקהילה והלכות הנוגעות לדיני קניין ולסימון גבולותיו של השוק החופשי . ברם גם אם ידם של חז " ל והפוסקים רב להם במישור ההלכתי 1 ראו לדוגמה ספרו של משה ויינפלד , משפט וצדקה בישראל ובעמים : שויון וחרות בישראל העתיקה על רקע מושגי צדק חברתי במזרח הקדום , ירושלים : מאגנס , תשמ " ה , שהמבוא שלו מובא באסופה .
|
|