|
|
עמוד:14
3 אין אנו באים להציע כאמור בספר זה " הגדרה " כלשהי של סדרי " הקדושה " או דיון מובחן במושג " השמות " , ואין אנו עוסקים בנפרד בשאלה " מהי מסורת " ובסייגי " ההתגלות " . הדיון שלנו עוסק בהרכבות , בחיבורים ובזיקות מושגיות מיוחדות ( מהופכות , אירוניות ) הנטוות ונפרמות בטקסט הספרותי . אנו עוסקים בתחביר הטקסטואלי של ההתגלות מתוך זיקתה לעולמות החומר ולחיי היצורים . בדיון מעין זה איננו מפרידים את סוגיית ההתגלות מאופני הפצעתה בטקסט , כשם שאין בכוחנו לנתק את שאלת המסורת מאופני המסירה שלה ( השמועה , השבירה , הקטיעה , הפיזור ) . לפיכך אנו עוסקים בגופי הכתב , ב " קורפוס " של המסורת . בדיון זה גם השקפה ( אירונית ) מתבטאת על סדר הדברים , ולפיה קודש וחול שזורים זה בזה , ושמות קשורים בשפיעת החומר ובמחסוריו ובשמחת הגופים ובתוגתם . אך טעמה של קריאת " גופים ושמות " הוא גם בזאת שהיא בוחנת את שאלת הספרות מתוך הדיאלקטיקה של החילון ומעבר לה . אין אנו קוראים כמקובל את הספרות היהודית החדשה כאילו היא תופעה חילונית שמתבטאים בה משברי אמונה וכפירה ותחושת ריחוק וניכור מן המסורת והתקוממות כנגד מוסדות העולם הישן ( בתי המדרש ובתי התפילה ) . והרי בתוך תנועה גדולה זו , בין מסורת למודרנה , נתגלו גם זיקות , הקבלות , חזרות והיפוכים . קריאת " גופים ושמות " שמה דגש רב במצבי קרבה ובה בעת בהבדלים השבים ונגלים בתוך עולמות הכתיבה היהודית לדורותיה . " המצב החילוני " מצטייר בקריאות אלו מתוך הקצנה והיפוך ( אינוורסייה ) של פיגורות מסורתיות . חלק גדול מן הדברים שאנו מייחסים לספרות היהודית החדשה - ספקנות ומבוכה , סתרי משמעות והיפוכיהם , קפלים וכפילים של פרשנות , רב - קוליות ואירוניה עזה והרסנית , תודעת משבר , תחושת ירידה ופיזור וכמובן חומריות רבה ושיח גופני - כבר נמצא כאמור בהדגשים שונים בתלמוד , בספרות המדרש , בהגות ימי הביניים ובפיוט וגם בכתבי תורת סוד ובספרויות החסידים . ההכרה בדבר " הגוף היהודי " המנוון ובדבר הלימוד השוקע ומתפזר , התפילה הנעשית באין מענה ותחושת המשבר התמידית מובאות בתור הנחות מוצא בספר הכוזרי ליהודה הלוי , ויש להן הד גם בספר המדע לרמב " ם , והן יסוד במחזורי התפילה והפיוט . גם הציפייה המשיחית ותפיסת הגאולה נעשות במקורות מתוך נסיגה וצמצום או בהסתר ובהתאחרות . ולכן האירוניה המודרניסטית ההורסת לכאורה את הקשרי הפרשנות המקוריים ומתרחקת מן המקורות שבה על דרך זו גם
|
|