|
|
עמוד:יא
מבוא המרקם הלשוני שנוצר בפיהם של יהודי מרוקו , וכמוהם גם שאר יהודי צפון אפריקה , הוא תוצאה של התהפוכות ההיסטוריות שאירעו אותם במהלך אלפיים שנות ישיבתם שם . כיבוש בתר כיבוש של הארץ בידי עמים שונים הטביעו חותם ועוד חותם על לשון המקום בכלל ועל דיבורם של היהודים בפרט . תחילה דיברו תושבי האזור להגים שונים של הברברית . לימים נכבשה הארץ בידי הרומאים ואלו הנחילו את לשונם ליושביה . במאה השביעית באו הכיבושים הערביים והסבו את לשון יושבי הערים לערבית , אף היא בלהגים שונים . בתקופה מאוחרת יותר כבשו התורכים את הארצות המזרחיות של צפון אפריקה ואף שלא הצליחו לעקור את לשון יושביהן , הטביעו עליהן את חותמם . לאחר מכן כבשו הספרדים חלקים מרצועת החוף הצפונית והמערבית של מרוקו , והפורטוגזים – ערי חוף דרומיות יותר . במאה התשע עשרה היה זה תורם של הצרפתים . משקעים של הלשונות הללו נוכחים בערבית המדוברת בצפון אפריקה עד עצם היום הזה . אשר ללהגי המוגרבית היהודית , מלכתחילה החזיקו יהודי צפון אפריקה בלשון התרבות שלהם מקדמת דנא , העברית , ובמדה מסוימת גם הארמית . בכך לא היה מצבם הלשוני שונה משל שאר תפוצות ישראל , והרי ההסתגלות הלשונית של היהודים נעשתה סימן היכר תרבותי מובהק . המרכיב העברי ארמי נוסף דרך קבע לכל לשון או לשונות שנאלצו היהודים לאמץ מזמן לזמן . מכאן שהיו שרויים תמיד בדיגלוסיה – שפה כלשהי לדיבור ועברית וארמית לתרבות ולדת . נתונים אלו נוצקו לנתוני המוגרבית הכללית על בליל משקעיה , והמציאות הלשונית של יהודי צפון אפריקה מזמנת אפוא לבלשן ולחוקר התרבות כר נרחב להתבוננות , לעיון ולניתוח . נזדמנו כאן לשונות במגע הן בכל תקופת לשון בפני עצמה , הרובד הסינכרוני , הן לאורך ההיסטוריה , הרובד הדיאכרוני . מציאות לשונית מרתקת זו , שאני עצמי חייתי אותה בדורי , כשם שאבותיי ואבות אבותיי חיו כיוצא בה בדורותיהם , על המגעים האופקיים והאנכיים המגוונים שלה , ועל המרקם הססגוני שלה , הם נושא הדיון של ספר זה . בכרך זה מכונסים שלושה עשר ממאמריי בתחום לשונות יהודי צפון אפריקה , שצמחו מתוך עיון ומחקר במהלך שלושה עשורים ( למן שנת ה ' תשמ " ד ) ושהתפרסמו בבמות שונות . חלק מהמאמרים ממוקדים בהיבט ההיסטורי , חלקם בהיבט המתודולוגי , וחלקם טקסטואליים ולשוניים . בכרך שני מוקדים ראשיים , אחד ערבי ואחד עברי , ובכל אחד שערים ופרקים מתאימים . הפרקים מצטרפים למסכת שלמה ומובנית . תחילה מוצגת המוגרבית היהודית על רקע הערבית היהודית הכללית , תוך דיון בייחודיה ובסובסטרט המגוון שהשפיע על עיצובה , למן הברברית , לשון של חלק נכבד מיושבי הארץ מימי קדם ועד היום , דרך הלטינית של העידן הקדם ערבי , ועד הספרדית והצרפתית בתקופה החדשה . דגש מיוחד הושם על היצירתיות הדינמית של הדוברים בכל רמות הלשון , ועל הניסיון לאפיין את טיפוסי היצירתיות הזאת , בכללם זה המבוסס על
|
|