|
|
עמוד:83
המדינה בשנת 9481 שימש בית הכנסת בתור עמדה מבוצרת בגלל מיקומו הרם ומשום שנבנה על גבול המושבה , מול השכנים הערבים , והוא כונה בפני אנשי המושבה " מצדה שלנו " . מתחת לארון הקודש היה " סליק " לכלי נשק של ה " הגנה _" , שעל קיומו ידעו רק מעטים מבני המושבה . בניית בית הכנסת לא הייתה הפרויקט הציבורי היחיד שחיים טפר עסק בו . בין היתר , הוא היה הרוח החיה של קופת גמילות חסדים והשקיע את מרצו בטיפול בבית הקברות שמחוץ למושבה , בטענה ש " מקום זה , שנחים בו חולמי שיבת ציון ולוחמי שיבת ציון , צריך להיות מסודר ויפה " . גם כשהיה בן תשעים שקד חיים טפר על שיפור חזותו של בית הקברות . בן תשעים ותשע היה טפר במותו בשנת . 1959 משה , בנו של חיים טפר , נולד ברמלה והיה בן שנתיים כשהוריו עקרו לנס ציונה . משה למד במושבה , והשלים בבית את לימודיו באנגלית ובהנהלת חשבונות . הוא נמנה עם חמשת הגברים תושבי הארץ שהתגייסו לצבא התורכי . אחרי מלחמת העולם הראשונה עסק משה בגידול שקדים , טבק ופרי הדר , ולהשלמת ההכנסה שימש בתור סוכן של חברת הדלק "סוקוני וקום " וסיפק דלק למנועים שבבארות הפרדסים בדרום . משה היה מראשוני מגדלי הקליפים בארץ : הוא ייבא מהודו שתילי מנגו וטיפח מטע אבוקדו - פרות שלא היו מוכרים בארץ בזמנם . בחצר ביתו גידל את עץ הלחם , ליצ י י ופסיפלורה . ב 9221 מונה משה למפקד הראשון של ה " הגנה " בנס ציונה . יחד עם מיכאל שנידרוביץ הוא הקים את אגודת " מכבי " בנס ציונה והיה יושב ראש אגודת " פרדס " המקומית וחבר הנהלת " פרדס " הארצית . בתו של חיים טפר , חנה , נישאה לזאב ארליך והייתה מן המייסדות של מושב נהלל . בית הכנסת מוגן _בגיץלןי וזול במאורעות \ 929
|
עיריית נס ציונה
|