|
|
עמוד:81
ינאית . ילדיו של חיים אהבו את השדה והאדמה ובנו אהרון הצטיין בגידול פרחים , ואכן גינת הפרחים שליד הבית הייתה ידועה בכל הסביבה : חיים בנה סוכה יפה ובה ניצב שולחן שיש עגול ונאה . גפן השתרגה על הסוכה ומדרגות ומעקה משורג הובילו אליה . לידה הייתה ברכה , שתי זהב שטו בה , ובמרכזה ניצב פסל של חסידה שממקורה פרצו מים . הילדים אהבו לתחוב כדור במקור החסידה ולראותו מרקד בזרם המים . בפרוס הימים הנוראים נהגו תושבי המושבה הקטנה להתכנס בחצר טפר כדי לקיים את מצוות " תשליך " במימי הברכה שבחצרו . זו הייתה חצר איכר למופת - שלושה וחצי דונמים של אתרוגים השתרעו מאחורי הבית ובחצר היו פרות , עופות ושובך יונים . בעת ההיא הסתכמה נס ציונה ברחוב אחד בלבד - לימים , רחוב רוטשילד - וחיים טפר נשא את נפשו להרחיב את שטח המושבה , ובא בדברים עם בעלי קרקע ערבים , ואמנם הללו ניאותו למכור לו שטח נכבד תמורת שלושים אלף פרנק - סכום עצום באותם ימים . חיים פנה לחברת " גאולה " , אבל המחיר הגבוה הרתיע את מנהליה . ואז שכנע חיים את ידידו ירושבסקי להשתתף אתו בגאולת השטח . יזמתו נשאה פרי - הוא השקיע את כל חסכונותיו , ירושבסקי הוסיף עליהם סכום כסף משלו ומאיר דיזנגוף רכש את האדמה על שמו של חיים טפר , שבהיותו נתין עותי מאני היה זכאי לרכוש קרקע בארץ ישראל . השקעתם של חיים ושל ירושבסקי הוחזרה להם במכירת הקרקע למתיישבים יהודים , והמטרה הושגה . שמו של חיים הלך לפניו כאיכר חרוץ , שהקים את נחלתו במו ידיו בלא עזרת אדם או מוסד . הוא נהג לשלם לפועליו את שכרם בסיומו של כל יום עבודה , כדי לקיים את המצווה " לא תלין שכר " , והפועלים נהגו לומר : לא עובדים אצל טפר אלא עם טפר . אחד מפועליו של טפר היה זאב פלר . מאחר שלא היה לו מקום מגורים , הזמין אותו חיים טפר להתאכסן במרפסת של ביתו . ארגז עץ שימש לזאב ארון , וארגז אחר שימש בתפקיד שולחן . בבית טפר הכיר זאב את הבת הדסה , ובין השניים נרקמה אהבה , ועד מהרה נישא הזוג . בנם הבכור , רון , היה במלחמת העצמאות אחד משנים עשר גיבורי ישראל . זאב היה ממקורבי ההנהגה של היישוב היהודי וידיד אישי של דוד בן גוריון . אחד מתחביביו של חיים טפר היה ייצור יין . הוא היה מכין יין מכל פרי שהיה ברשותו , וגם את הכוהל נהג להכין בעצמו וכן נהג לעטר את בקבוקי היין בתוויות מיוחדות . ליינותיו יצאו מוניטין והם אף זכו בציון לשבח בתערוכת 1933 בלונדון . כשנעקרו גפנים במושבות היהודיות בארץ ישראל , ובמקום כרמים ניטעו פרדסים , עקר חיים את כרמו ונטע פרדס , וכן חפר באר והקים ברכת השקיה שהייתה גם ברכת שחייה לבני המושבה . ידה של נס ציונה לא השיגה לבנות בית מת הכנסת , 1926
|
עיריית נס ציונה
|