|
|
עמוד:56
יש איכרים . אין בתים ב 1897 כתב יהודה גרזובסקי ( גור ) ב " השילוח " , ירחון עברי בעריכתו של אחד העם : לוואדי אל חנץ חסרים עוד דברים רבים עד שתהיה ראןיה להיקרא מושבה . יש איכרים ןיש אדמה ( כרמים , אן ב / 7 ים אץ , ( האיכרים יןשנים צפופים ודחוקים נשני בתים , סרק אחד מהם שיין להם . כמעט מלם עטים ורובם עובדים בכר מי אחרים , בר _אשוךלציון או ברחובות . יש בית ספר ובו מורה אחד המלמד עברית . באותה שנה ( 1897 ) היו בארץ ישראל שמונה עשרה מושבות , וואדי אל חנין , הרטוב וגדרה היו העניות שבהן . בי " ז בחשוון תרנ " ז ( 1896 ) בישר הד " ר הילל יפה ליוסף נייגו , מנהל בית הספר החקלאי מקווה ישראל , כי הנהלת יק " א אישרה את בקשתו לסייע לכמה מושבות , ואף לא תמנה פקידים מטעמה לניהול המושבות הללו . את יק " א ( - 16 _^ 001011121811 * 11011 _^ 88001311011 חברה להתיישבות יהודית ) ייסד ב 1891 הברון מוחץ הירש , שטיפח התיישבות יהודית בארגנטינה משום שלא האמין בהתיישבות יהודית נרחבת בארץ ישראל . לאחר מותו ב 1897 החליטה הנהלת יק "א להקציב מאה וחמישים אלף פרנק לסיוע לאיכרים במושבות שלא נתמכו בידי הברון רוטשילד : רחובות , חדרה , משמר הירדן , גדרה ונס ציונה . יוסף נייגו , שהיה נציג יק " א בארץ ישראל מאז , 8941 הכיר את שמואל הוכברג , יושב ראש ועד המושבה ואדי אל חנין , שהתפרנס מהוראה בבית הספר , והשניים עיבדו יחדיו תכנית להבראת המושבה , שהתבססה על תוספת קרקע למתיישבים כדי שלכל מתיישב יהיו שישים דונם , מהם ארבעים דונם כרם , עשרה דונמים ירקות בהשקיה ועשרה דונמים פרדס הדרים , וכן בית אבן ורפת קטנה , וכך יתאפשר להם לפרוע את ההלוואות שלקחו ממלווים פרטיים ביפו . כמו כן כללה התכנית נטיעת פרדס ציבורי . משאושרה התכנית פדתה יק " א את כל הרכוש מבעלי המשכנתא של הלפרין , סיימה את בניית ביתו , נטעה פרדס על חלק מהקרקע , רכשה את כרמי המורים והאדמה חולקה בין האיכרים . הפרדס שנטעה יק " א הופקד בידי שמואל נחמיאס , בוגר מקווה ישראל , שהדריך את איכרי ראשון לציון בגידול גפנים . ירמיהו בוקסר , אחד מפועלי ואדי אל חנין , היה אחד הפועלים הקבועים בפרדס , למד שם לטפל בכנות פרי הדר ופיתח משתלה גדולה . מתיישבים אחרים , כמו שמואל סלוביס , פיתחו אף הם פרדסים משגשגים . נינו של ראובן פצ ' ורניק - הנושא את שם המייסד - שיחד עם בנו ניצן הרחיבו וייעלו את הענף וקראו את שם משקם " נחלת ראובן " . יורשיו של יצחק פצ ' ורניק , שנפטר ברווקותו , תרמו חלק גדול מכספי ירושתו להקמת מוזאון בנס ציונה , שנקרא ' בית ראשונים י ע '' ש יצחק פצ ' ורניק '/ הנפשות שנולדו וחיו ב " חצר פציורנילף משנת 1898 ועד 1966 פייגה לרר * ברוך משה ופרל ( פנינה ) פצ ' ורניק רחל פצ ' ורניק ומורין רבינוביץ * יהושע ובלה פצ ' ורניק חיה פצ ' ורניק ואפרים פלדמן * אריה וחנה פצ ' ורניק שרה פצ ' ורניק וניסן זלצמן * בת שבע פצ ' ורניק וניסן דורפמן יצחק פצ ' ורניק * שולמית פצ ' ורניק ועזרא פורר
|
עיריית נס ציונה
|