|
|
עמוד:52
עזר כנגדם הנשים ניהלו את בתיהן , ותרמו ל " קיבוץ ' י כולו , גם בעבודות המשק החקלאי , ובין היתר תפרו בגדי כוורנים משקי סוכר לבנים . בלה התמחתה בתפירת מסווים וכובעים . היא גם מצאה זמן לעבודה ציבורית ענפה , בויצ _" ו , בקק " ל , בקרן היסוד , באגודת שוחרי האוניברסיטה העברית ובהקמת הגימנסיה הראלית בראשון לציון . שולמית פצ ' ורניק ( פורר ) , שטרם נישאה בימים ההם , הייתה הרוח החיה במטבח ובחצר תחת פיקודה של הבבה פרל . את הפן הפמיניסטי של " החצר " ושל " קיבוץ פצ ' ורניק " הטיבה לתאר טליה פרידמן : ( פנינה ובתך משה פצ י ורניק היו שלושה בנים וחמש בנות . כמקובל בעת ההיא בנס ציונה האב והבנים עסקו בחקלאות , בפרדסנות ו בגידול דבורים , ואלו האם והבנות עסקו במשק הבית ובגידול הילדים . בחורף היו הבנות מצטרפות לעבודה בפרדס . אמי , בת שבע , הייתה בוררת ואורזת . סבתה פנינה ( פרל ) שלחה את ידה גם במסחר - במושגי הימים ההם : היא מכרה פרי הדר ודבש , בעיקר בעסקות חליפץ , כדי להשלים את ההכנסה שלא הייתה מצויה בשפע במש פחה בשנים ההן . סבתא ניהלה את משק הבית של ה " חצר יי כולה וחילקה תפקידים בהתאם למיומנויות ולכישורים של כל בת וכלה . לדוגמה , הבת הבכורה רחל תפרה בגדים לבני המשפחה . בת שבע הייתה אחראית על הדחת הכלים אגב הקפדה על דיני הכשרות הדורשים להבדיל בין כלים " חלביים " ובין כלים " בשריים " . יצחק , האח הצעיר , מגר מקוו ה - ישראל , התמחה בענף הפרדסנות והיה " הראש המתכנן " של "קיבוץ פצ _' _ןרטל " . נעשח . הבוערות בפרדס , באחזה ובקטיף ההדרים , בעונת רד " ת הזנש במכוורת או נדידת הכוורות , הטו האחים כתף במאמץ משותף לביצוע המשי מות , ולצדם עמדו לעזר נסות החצר . השותפות , שנמשכה יותר משלושים שנה , הצליחה הודות לעבודה קשה , יעילות ושיתוף פעולה באווירה הטובה ששררה במש פחה הגדולה והמאוחדת . הישגיה הכלכליים כללו רכישת מאות דונמים של קרקעות ופרדסים , יצירת המכוורת הגדולה ביותר בארץ בשעתה , ובניית קולנוע " תפארת " בראשוךלציון . לאחר מותו של האח יהושע תפס את מקומו בשותפות ראובן בנו . הבבה דאגה לקניות המרוכזות ולחלוקתם לכל משפחה כולל שתי הכלות , בלה - אשת יהושע , וחנה - אשת אריה . _גןבגצת אריזה בפרדס פצ ' _גרניע . _ראשגן נוירוין . יצתלן פצ 'גרנילן
|
עיריית נס ציונה
|