המרתף שהאיר כמגדלור

עמוד:25

בצריפי משפחות הפועלים , מהם ממגורשי מוסקווה . אפרים עבד בכרמים ובשמירה ויחד עם אפרים חרל " פ ארגן את הסתדרות הפועלים העברית הראשונה בארץ ישראל _, שנקראה גם " אגודת אחים " . הם השתדלו לרכוש קרקע שעליה יתנחלו פועלים ויקימו בה משקי עזר . השניים הצליחו להשיג סיוע מן הוועד הפועל הציוני לרכישתם של מאות דונמים מאדמות אל פרג / מערביי סרפנד אל ח ' ראב , ואף הודיעו להרצל שהחליטו לקרוא לשכונה " תל אביב " , כשמו העברי של שם הרומן שלו , " אלטנוילנד " . בעת ביקורו של הד " ר הרצל בארץ השתתף אפרים קומרוב במשלחת שהזמינה אותו לביקור בנחלת ראובן . אפרים הקים משתלת עצי הדר וניסה לגדל טבק וזמן מה אף היה מורה ביישוב לצד גיסו , צבי הוכברג . הוא נפטר לעולמו בנס ציונה בשנת תרע " ח ( . ( 1918 בנו , מאיר קומרוב , נולד ברוסיה בתרמי _' ח ( 1888 ) וכשעלה לארץ עם הוריו , למד בבית הספר אצל דודו המורה , צבי הוכברג . בהיותו בן שלוש עשרה סיים מאיר את לימודיו הסדירים ויצא לעבוד עם אביו בכרמים , ובמסגרת עבודתו ן זו התמסר לגידול שתילי הדר והיה מחלוצי המושבה בתחום זה . כמו כן הוא עזר לאביו בהתנדבות בעבודות המזכירות של אגודת הפועלים . כשנוסדה שכונת הפועלים תל אביב , שלימים הייתה לרחוב ראשי ביישוב , עבד מאיר במשק העזר של הוריו וגם בגידול טבק ( ענף שניסו לפתח שמואל יבניאלי , מיכאל הלפרין ואחרים ) . מאיר נשא לו לאישה את רבקה בת פרץ הוכברג , ולאחר מותה נשא את רבקה בת יוסף וילנצ ' יק . מאז מלאו לו שמונה עשרה שנים היה מאיר מעורב בפעילות ציבורית , ושנים רבות שימש ראש ועד המושבה ופעל להרחבת גבולה ופיתוח מוסדותיה . במלחמת העולם הראשונה , כשלא היה נפט להפעלת המשאבות להשקיית הפרדסים , השיג מאיר הלוואה לפרדסנים כדי שיקנו מנועי גז של פחמי עץ , וכך ניצלו הפרדסים מכליה . באותה העת נבחר מאיר לנציג המושבה ב " התאחדות מושבות יהודה " , וכשהייתה ל "התאחדות האיכרים " הארצית , נבחר לחבר המרכז שלה . הוא השתתף בייסוד הבנק המקומי "הלוואה וחיסכון חקלאי " ושנים מספר עמד בראשו , וכן היה מראשוני החברים בחברת " פרדס " וניהל אותה שמונה שנים . בתחילת 8901 הצטרפו אל שמואל הוכברג שני אחיו , צבי בן השמונה עשרה ואחיהם הבוגר מהם , פרץ , שהיה חולני אבל נלהב מרעיון ההתיישבות בארץ ישראל . שמואל שכנע את אביו שלא לרכוש נחלה בראשון לציון , כי אם להצטרף למתיישבי נחלת ראובן ; ולאחר שהאב מילא אחר עצת בנו , השתכנו שני האחים בחצרו של לרר ונטעו כרם על שטח של שלושים דונם . בשנת 1891 יצא שמואל הוכברג לרוסיה בשליחות חנקין , למצוא קונים לאדמת חירבת דוראן ( רחובות ) . בשובו הביא עמו את הוריו ואת בני המשפחה האחרים . תחילה שיכן " סמי " את הוריו בראשון לציון , אבל בלוך , הפקיד של הברון , אסר על " זרים " ללון במושבה בלי רשיון מיוחד , ומשפחת הוכברג נאלצה אפוא לעבור לנחלת ראובן . מרדכי הוכברג רכש שטח נוסף בוואדי אל חנין , בקרבת פרדס לרר , ועליו נבנה בית גדול לארבע משפחות - הבית המשותף .

עיריית נס ציונה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר