|
|
עמוד:15
חלם שיום יבוא וראובן יהיה אדון האחוזה . בן לילה היה ראובן לבעליה של אחוזה שהשתרעה על יותר מאלפיים דיסיאטינות ( דיסיאטינה הייתה / 11 דונם ) וכללה מבנים , שדות , כרמים , מטעים , כרי מרעה , זיכיון לכריתת יער ממשלתי , משק חי גדול והרבה איכרים . אמנם המשק הוזנח בערוב ימיו של לרר , אבל בתוך שלוש שנים הוא שב ושגשג בניהולו של ראובן . ואולם ההצלחה החומרית לא סיפקה את ראובן ולא שיככה את סערת רוחו . האנטישמיות גאתה סביבו ובמרס 1881 פרצו " הסופות בנגב " - פרעות הדמים שנעשו ביהודים בדרום רוסיה בעקבות ההתנקשות בחייו של הצאר אלכסנדר השני , אהוב העם הרוסי . רוב היהודים ביקשו מפלט בהגירה - רובם לארצות הברית ומיעוטם לארץ ישראל . ב 11 בינואר 1882 התקיימה ועידת היסוד של אגודת " חובבי ציון " , ובה הוחלט לרכוש אדמות בארץ ישראל ולעלות אליה " בהמון " . באותה שנה שמע ראובן בבית המדרש שבו התפלל כי צעירים יהודים הקימו תנועה ששמה ביל _" ו , " בית יעקב לכו ונלכה " , ופניהם להתיישבות בארץ הקודש . ראובן נפעם . באותם ימים עדיין לא ידע על ניסיון ההתיישבות החקלאית שעשו רוסים ממוצא גרמני מבסרביה בארץ ישראל , שכן לא קרא את ביטאונם של הטמפלרים הגרמנים - "בני ההיכל " - מ 17 בפברואר . 1875 אותו ביטאון סיפר על רוסים ממוצא גרמני מבסרביה , שלא נמנו עם הטמפלרים , שהתיישבו בוואדי אל חנין , מדרום מערב לרמלה . בראש הקבוצה , שהיו בה שלושים וחמש נפשות , עמד גוסטב רסלר . קדחת ומחלות אחרות פקדו את האירופים בארץ המזרח תיכונית , ובתוך זמן קצר מתו שנים עשר מהם , רובם ילדים , ובהם שניים מילדיו של רסלר . סופם של המתיישבים הללו שחזרו לבסרביה . חצר פרדס לוד , 932 ו
|
עיריית נס ציונה
|