המניין הראשון

עמוד:20

באחד הימים בשנת 8871 נודע לראובן לרו כי באודסה , עיר מוצאו , הדליקו בקהילה היהודית מנורה של שבעה קנים לכבוד שבע המושבות שכבר הוקמו בארץ ישראל : פתח תקוה , ראשון לציון , זכרון יעקב , ראש פינה , גדרה , עקרון ויסוד המעלה . ראובן היה משוכנע שהמושבה שיסד לא אוזכרה משום שעדיין לא נקראה בשם עברי ולא היה בה " מניין " ועל כן לא נחשבה לקהילה יהודית ראויה לשמה . כדי לתקן את המעוות ( וגם לשפר את מצבה הכלכלי של נחלתו ) , החליט ראובן לקרוא לנחלתו " נחלת ראובן " והפיץ ביפו " קול קורא " : כל יהודי המעוניין בנחלה ובהצטרפות ל " מניין " , מוזמן להצטרף לנחלת ראובן . באותה העת ( תרמ " ז - , ( 1887 ארבע שנים לאחר שמשפחת לרר התנחלה בוואדי אל חנין , נדם קולה של תנועת ביל " ו , התנועה שנועדה לשמש חלוץ הצועד לפני המחנה בעלייה לארץ ישראל כדי ליישבה מחדש וליצור ישות יהודית עצמאית . כחמש מאות חברים היו רשומים בתנועת ביל " ו בשיאה , אבל רק ארבעים ושמונה מהם עלו ארצה ומהם רק תשעה עשר נאחזו באדמתה . קריאתו של ראובן לרר באה בעתה : אחרי מרד המתיישבים בפקידי הברון בראשון לציון בשנת , 8871 הכבידו הללו את ידם על האיכרים ועל הפועלים . מקצת פועלים שנאסר עליהם לגור בתחומי המושבה ראשון לציון רכשו אפוא מלרר חלקות קטנות שהוא הציע במחיר מוזל . נוסח 0 יי _# קורא " שתפיץ ראובן לרר טפו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא