|
|
עמוד:44
חדשה למלחמה , ובה מענה מבצעי ליתרונות צה ” ל באוויר וביבשה התנהלות אמ ” ן הייתה שונה , הערכת המצב של הרמטכ ” ל הייתה שונה וניהול המלחמה על ידי צה ” ל ומאפייניה בשלביה הראשונים - היו שונים , וגם התוצאות . עם הגעת המידע ממקור הצמרת של המוסד ביום הכיפורים לפנות בוקר , שלפיו בו ביום תיפתח המלחמה , הפיץ ענף 6 ( מצרים ) באמ ” ן מחקר מסמך בהול בשעה . 07 : 30 המסמך עסק בתוכנית מצרית - סורית למלחמה שתיפתח בו ביום 6 אוקטובר . 1973 וכך נאמר במסמך : “ המטרה ( של המצרים ) : כיבוש הגדה המזרחית של התעלה , קדמת סיני עד המעברים ( כולל ) וכיבוש שארם אל שייח ’” . לוח זמנים : שעת השי ” ן תהיה ביום העי ” ן ( 6 / 10 ) לפני אור אחרון , משך המבצע המשוער 7 - 5 ימים . שיטה כללית : מתקפה מתואמת ובו זמנית של צבאות מצרים וסוריה . הצבא המצרי יצלח את התעלה בחזית רחבה , יכבוש את הגדה המזרחית עד המצרים ( ועד בכלל ) , יכבוש את שארם אל - שייח ’ ( באמצעות הנחתת כוחות קומנדו מהאוויר ומהים והעברת חטיבה ממוכנת בציר התעלה ) . זאת תוך כדי תקיפות אוויריות על ידי 270 מטוסי קרב ומפציצים בעומק ישראל ( אשדוד , חיפה , עכו ואילת ) ותקיפת מטרות צבאיות בסיני ( ומתקני נפט ) . הצבא הסורי יכבוש את רמת הגולן ויפעיל מטוסי קרב לסיוע טקטי למתקפה היבשתית ולתקיפות בעומק ישראל ( תל אביב ) ובסיסי חיל האוויר ( רמת דוד , חצור וחצרים ) ” . לא היה אפוא שמץ של מידע על השינויים שנעשו בתוכנית האופרטיבית של המלחמה , שצומצמה מאוד והייתה לתוכנית חדשה שהותאמה על ידי הרמטכ ” ל וצוותו ליכולות של הצבא המצרי על פי הנחיותיו של הנשיא סאדאת . מקור הצמרת כשל ולא הצליח להביא בזמן את תוכנית המלחמה של מצרים . נראה כי גם סוריה השותפה העיקרית למלחמה לא ידעה על קיומה של תוכנית אחרת מזו שהייתה מוכרת לנו , ושהוצגה בפניה על ידי המצרים במסגרת התיאומים לקראת המלחמה . לדברי צבי זמיר , המוסד בראשותו דיווח בחודש מרץ 1973 לאגף המודיעין של צה ” ל ידיעות המצביעות על שינוי אסטרטגי ואופרטיבי שינקטו המצרים בעימות שיתרחש באותה שנה . הוא לא פירט מהו ולא נימק מדוע נמנע מכך . ככל הידוע לי לא היה בידי אמ ” ן שום מידע על התוכנית המבצעית החדשה . מתקפת השריון המצרי שנכשלה ב - 14 באוקטובר 1973 נערכה מתקפה משוריינת מצרית של כ - 350 טנקים לאורך החזית בניסיון להתקדם מזרחה . במהלך השתתפו כוחות שריון בהרכב של דיביזיה משוריינת מוקטנת ועוד כמה חטיבות מדיביזיות אחרות , דיביזיה משוריינת 21 מופחתת בחטיבת טנקים החלה לנוע מזרחה בציר המרכזי איסמעיליה - טסה . במקביל פעלה חטיבת טנקים עצמאית 15 בגזרה הצפונית באזור קנטרה . בגזרה הדרומית פעלו שתי חטיבות , חטיבת טנקים 3 מדיביזיה משוריינת 4 בציר הג ' ידי וחטיבת טנקים 22 ( מדיביזיה ממוכנת 6 ) בגזרה מדרום לסואץ . הכוחות המצרים ספגו אבדות כבדות , בהן כ - 250 טנקים . הם נסוגו מערבה כעבור כמה שעות , לתוך מערכי דיביזיות החי ” ר . השאלה בנוגע למהלך היא האם היה זה חלק מהשלב השני בתוכנית המלחמה הישנה , לצאת ולהתקדם מזרחה . ניתוח המהלך מצביע כי המתקפה התבצעה בחיפזון , לא הייתה מפקדת על שתיאמה בין הכוחות , השתתפו בה כוחות מועטים ומפוזרים לאורך החזית שפעלו ללא מטריה של הגנה אווירית ( סוללות טילים ) שליוותה את הכוחות בשטח הפתוח . הרמטכ ” ל שאזלי תאר בספרו כי שר המלחמה הציע לו כבר ב - 11 אוקטובר לפתח את המתקפה מזרחה אך הוא דחה את ההצעה , אך השר שב ודרש לפעול ואמר שמדובר בהחלטה פוליטית שנועדה להפחית מעוצמת הלחץ של צה ” ל על הצבא הסורי בגולן . להתנגדותו של שאזלי הצטרפו שני מפקדי החזית הבכירים ביותר , מפקדי שתי ארמיות השדה והביצוע נדחה ונקבע שוב ל - 14 אוקטובר . שאזלי מוסיף ומסכם פרשה זו בספרו : “ התחזיות הקודרות התגשמו במלואן , בצהריים כבר ניתנה הפקודה לכוחות לשוב לראשי הגשר , איבדנו 250 טנקים , יותר מכפי שאיבדנו בכל המלחמה עד כה , בראייה לאחור אין לי כל מושג מדוע נערכה מתקפה זו ” . הגנרל גמאסי , שהיה אז ראש אגף המבצעים , הגן על עצם הביצוע ואמר שהמתקפה הייתה שלב בתוכנית אך לא הייתה מוצלחת ולא השיגה את יעדה . הנשיא סאדאת התעלם ממנה לחלוטין בספר זיכרונותיו . שר ההגנה הסורי מצטפא טלאס טען אחרי המלחמה כי “ שיטת הביצוע של התוכנית בחזית המצרית הוכיחה שההנהגה המדינית של מצרים זממה תוכנית הנוגדת את זו שסיכמנו עליה ואשר התחייבנו עליה זה כלפי זה ” . ערב מלחמת יום הכיפורים הוסבר לרמטכ " ל כי הפעילות הצבאית החריגה במצרים נובעת מקיומו של תרגיל המפקדות המקיף הגנרל שאזלי . “ התחזיות הקודרות התגשמו במלואן”
|
|