|
|
עמוד:23
יעמדו לרשות צה ” ל כדי למנוע , למשל , התקפה מצרית ממזרח לתעלה . אולם לדעתו , “ הסיכויים מצדיקים את לקיחת הסיכונים ” . ואז כמו בדרמה כתובה ומתוזמנת היטב , נקרא זמיר לצאת מן הדיון וקיבל ידיעה ממקור מהימן , שלפיה המצרים עומדים לפתוח למחרת או בעודיומיים בשלב השני של התקפתם לעבר המעברים . התחושה שעולה מהפרוטוקול היא שהנוכחים קבלו את הידיעה הזאת באנחת רווחה גדולה . גולדה אמרה : “ טוב , אני מבינה שצביקה גמר לנו את הדיון ” . הוחלט אפוא לדחות את ההתקפה הישראלית בהנחה ובתקווה שצה ” ל יבלום את ההתקפה המצרית וישמיד מאות טנקים , ובכך ישתנו יחסי הכוחות בדרום . למרות זאת , ההבדלים בין דיין לדדו ביחס לידיעות שהביא זמיר עלו על פני השטח בחילופי דברים בלשכת ראש הממשלה לאחר תום הישיבה המדוברת . דיין דבק בחשדנותו והציע לתקוף בכל מקרה תוך יומיים , למרות הסיכון העצום שבהתקפה כזו . דדו התנגד ואמר : “ אחרי הידיעה של צביקה אני מעדיף חד - משמעית שהם יתקפו , אנו נבלום ואחרי כן נגיב . תמורת הסיכוי הזה אני מוכן להמתין יומיים - שלושה ” . למחרת המשיך דיין בשלו ואף הדגיש שהוא מציע לתקוף בסיני למרות שהתקפה כזו עלולה להיות כרוכה באבדות כבדות . אם תיכשל , היא עלולה להביא לנסיגה ישראלית לעומק סיני תוך ויתור על הבסיסים החשובים באום חשיבה וברפידים . היחס הספקני שביטאו דברי דיין לגבי המידע של המוסד לא נעלם מעיניו של יריבו הפוליטי , סגן ראש הממשלה אלון . זה אמר לו : “ עד עכשיו התגלתה אינפורמציית המוסד כמדויקת . לא הייתי מציע להתייחס לידיעה בקלות ראש ... המצרים עומדים לתקוף ” . השלב השלישי , 31 - 18 באוקטובר : ממלחמה צבאית למאבק מדיני ביום ראשון 14 באוקטובר , בהתאם לידיעה שמסר זמיר , החל הצבא המצרי בביצוע השלב השני של התקפתו . כוחות שריון שלו , שחלקם חצו עתה את התעלה מזרחה , פתחו בהתקפה לעבר המעברים . צה ” ל הנחיל למצרים מכה קשה והשמיד 250 - 150 טנקים . צה ” ל ניצל את ההצלחה הזו ופתח ב - 15 באוקטובר בהתקפה לחציית התעלה , מבצע “ אבירי לב ” , שתחילתו התנהלה בצורה כושלת ובהמשכו נחל צה ” ל הצלחה שהביאה מאות טנקים ישראלים לצדה המערבי של התעלה . ב - 18 באוקטובר , כשכבר הסתמנה הצלחה בדרום , עלתה השאלה לגבי ההמשך ועד כמה יש להרחיק עם התקיפה . התשובה הייתה תלויה במידה רבה במידע לגבי כוונות המצרים והסורים בעניין ההצעות שעלו להפסקת האש . נראה שהעובדה שהמידע שמסר המוסד עד לאותה השעה התגלה כאמין ורב חשיבות לניהול המלחמה , העלתה את ערכו בעיני מקבלי ההחלטות . זו שברה את החלוקה המסורתית בתקופה שקדמה למלחמה , שלפיה הייתה לאמ ” ן בלעדיות על הערכת הידיעות שנאספו . זמיר נקרא ללשכת ראש הממשלה למסור את הערכתו המודיעינית לגבי עמדות המצרים והסורים בשאלת הפסקת האש . ב - 18 באוקטובר דיווח זמיר לגולדה , לאלון ולגלילי שהנכונות ללכת להפסקת אש במצרים ובסוריה קטנה . סאדאת חי בתחושה של הישג כביר . “ הוא את המלחמה שלו כבר ניצח . זאת אומרים הערבים ... הוא עכשיו מצפן לכל הערבים ” , אמר זמיר . לדבריו גם הסורים , למרות המכות הקשות שספגו , הכינו עצמם להמשך הלחימה . מידע נוסף שמסר זמיר היה קשור לאיומיו של סאדאת בנאום שנשא בפרלמנט המצרי ב - 16 באוקטובר לתקוף את ישראל בטילים ארוכי טווח . בעניין הטילים אמר זמיר שיש למצרים מספר קטן של טילי סקאד , אולם הם אינם יודעים עדיין להפעיל אותם . אם המצרים יירו טילים , הרי שמומחים סובייטים יירו אותם עבורם . סוכם שדרושות ידיעות נוספות ושזמיר יצא לאירופה , כלומר לפגישה נוספת עם מרוואן . בשלהי ה - 20 באוקטובר דיווח זמיר לגולדה , לגלילי , לאלון ולמזכיר הצבאי של ראש הממשלה ישראל ליאור על פגישתו הנוספת עם מרוואן שנערכה ב - 19 באוקטובר . במרכז הדיווח עמדה הערכתו של מרוואן שסאדאת לא יסכים להפסקת אש בתנאים הנוכחיים , לפחות למשך עוד כמה חודשים . אין לו בעיה של נשק ותחמושת , שכן הוא מקבל מהסובייטים כמויות עצומות , ציין זמיר . אישור להערכות אלו התקבל ממקורות נוספים של המוסד ואמ ” ן . מרוואן טען שסאדאת מעריך שאין לישראל יכולת לעמוד במלחמה לאורך זמן ובאבדות רבות , ולכן המצרים ינסו לגרור את ישראל למלחמת התשה ממושכת . אפילו אם ישראל תגיע לדלתא של הנילוס , מאחורי כל שיח ימתין חייל עם נשק נ ” ט , אמר מרוואן . נוסח הדיווח שמסר זמיר מלמד שהפגישה התנהלה כמו בין שני בעלי אינטרסים משותפים . זמיר סיפר לנוכחים שכמחצית מהזמן עסק בהרגעתו של מרוואן , שחשב שישראל לא התייחסה להתרעתו ב - 6 באוקטובר ברצינות , והסביר לו מדוע לא פתחה ישראל במתקפת מנע על סמך המידע שמסר . השניים אף טיכסו עצה כיצד להביא את סאדאת להסכים להפסקת אש . בעניין הטילים הפתיע מרוואן בקביעה שיש למצרים 400 טילי סקאד , לעומת מידע קודם שהעיד על 10 בלבד . זמיר העריך שהוא מגזים במספר , וכי הטילים הוצבו והוכנו על ידי הסובייטים . הוא חזר על הערכתו שאם יירו - יהיו אלה מומחים סובייטים . למידע שהביא זמיר הייתה השפעה על קביעת המדיניות של הנהגת ישראל . בדיון העריכה גולדה שאם לא תהיה הפסקת אש , ישראל לא תוכל לעמוד איתן . יהיה צורך בצעדים דרסטיים , ובכללם גיוס יהודים בעולם . ישראל גולדה מאיר . ראש המוסד הפך ליועץ הראשי שלה לענייני הערכות מודיעין
|
|