|
|
עמוד:21
על הממשקים שבין ראש המוסד צבי זמיר לבין הנהגת ישראל שבתי שביט | ראש המוסד לשעבר ועדת אגרנט תחמה את היקף החקירה שלה עד שמונה באוקטובר 1973 ועד בכלל . דו ” ח הוועדה נשמר חסוי עד השנים האחרונות וחלקים ממנו התפרסמו במנות קטנות , על פי שיקול דעת לא ברור ובמועדים רחוקים זה מזה . כל אימת שהתפרסם חלק מהדו ” ח , התלקח הוויכוח הציבורי מחדש , אלא שהוא היה חסר , משום שתמונת המלחמה ברמת מקבלי ההחלטות לא הייתה נהירה לאיש מן המתדיינים . מתוקף תפקידו בארכיון המדינה , נחשף חגי צורף לכול המידע , לרבות פרוטוקולים של ישיבות הממשלה וקבינט המלחמה , שמכסים את המלחמה מערב פריצתה ועד 31 באוקטובר , כשבוע לאחר ההכרזה על הפסקת אש . צורף הוא הראשון , למיטב ידיעתי , שפורש בפני הקורא את היריעה כולה , בחלוקה לשלושה חלונות זמן : 6 - 3 באוקטובר : הימים שקדמו לפרוץ המלחמה והשעות הראשונות לפריצתה . 14 - 10 באוקטובר : סיום שלב הבלימה ויציאה למתקפה . 31 - 18 באוקטובר : סיום המלחמה ומעבר לפעילות המדינית . ליבת המחקר של צורף עסקה בממשקים שבין ראש המוסד צבי זמיר לבין הנהגת ישראל , המדינית והצבאית . צורף מיטיב לתאר את הדינמיקה המתפתחת בין השחקנים הראשיים על ציר הזמן . ממנה עולה תמונה מזוקקת של ראש מוסד בעמדת נחיתות ערב פרוץ המלחמה . החל מעשרה באוקטובר הוא הופך להיות הקמ " ן של ראש הממשלה . בחודשים שקדמו למלחמה נחלשו מעמדו של המוסד ושל העומד בראשו בעקבות אירועי כוננות “ כחול לבן ” באפריל - מאי . 1973 הכוננות הוכרזה בעקבות המידע שהביא זמיר מפי מרוואן וממקורות אחרים בדבר כוונתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת לפתוח במלחמה . סאדאת לא יצא למלחמה במועד זה , ולכן הערכתו של אמ ” ן שלא צפויה מלחמה נתפסה כנכונה . אולם במהלך המלחמה , וככל שחלפו הימים , הלך והתחזק מעמדו של המוסד ושל העומד בראשו . נראה שהתחזקות זו הושפעה גם מכישלונו של אמ ” ן בראשות אלי זעירא לחזות את פרוץ המלחמה . כך הפך ראש המוסד למעשה ליועץ הראשי של ראש הממשלה גולדה מאיר לענייני הערכות מודיעין , בייחוד בשלביה האחרונים של המלחמה . בלעדיו לא התקבלה שום החלטה אסטרטגית מכרעת . זמיר נמצא כמעט מדי יום בלשכת ראש הממשלה והשתתף ברבות מן ההתייעצויות שנערכו בה . חלקו של המוסד בראשות זמיר היה חשוב לניהול המלחמה בארבעה תחומים : א . זמיר נפגש עוד פעמיים בתקופה המדוברת עם מרוואן , והידיעות שהה ביא ממפגשים אלה מילאו תפקיד חשוב בניהול המהלכים המדיניים של הממשלה מול האמריקאים והמצרים . ב . הידיעות המודיעיניות שסיפק להנהגה , שלפחות בשני מקרים הצילו את ישראל מאיומים צבאיים גדולים . ג . זמיר תרם לכך שמפקדי צה ” ל הפנימו בשלב מסוים כי תוכנית המלחמה המצרית השתנתה , ולכך שהחלו לתכנן ולבצע את מהלכי צה ” ל על פי תכניות המלחמה המצריות . ד . ראש המוסד עדכן את מקבלי ההחלטות בעניין מעורבותה של ירדן במה לחמה . השלב הראשון , 6 - 3 באוקטובר : הימים שקדמו למלחמה ושעותיה הראשונות הדיונים המכריעים בלשכת ראש הממשלה בשאלה אם תפרוץ מלחמ ה וכיצד להיערך לה התחילו ב - 3 באוקטובר בהה תייעצות מדינית - ביטחונית שנערכה בלשכתה של גולדה לבקשתו של שר הביטחון דיין . ראש המוסד לא השתתף בדיון ואת תמונת המודיעין פרס ראש המחקר באמ ” ן אריה שלו , כיוון שראש אמ ” ן היה חולה . צבי זמיר כתב בספרו “ בעיניים פקוחות ” כי מערכת יחסיו עם דיין הייתה בעייתית , וטען בפניי ששר הביטחון לא נהג לזמן אותו לישיבות שכינס , למשל לישיבות “ פורום שר הביטחון ” . בדצמבר 1972 ובאפריל 1973 התכנסו התייעצויות דומות שבהן השתתף זמיר , אלא שאז גולדה היא שכינסה את המשתתפים . אי הזמנתו של ראש המוסד לישיבה כל כך חשובה מעוררת תמיהה . בשעות הערב והלילה של ה - 4 באוקטובר ובבוקר שלמחרת חלו התפתחויות דרמטיות . זמיר קיבל הודעה ממרוואן , שביקש שיגיע בדחיפות לפגישה עמו בלונדון , ומסר קוד שלפיו מדובר בעניין של מלחמה . את מה שהתרחש לאחר מכן תיאר זמיר באוזניה של גולדה בלשכתה ב - 8 באוקטובר : " חיכינו לידיעה בעניין המלחמה . ב - 01 : 00 קבלתי ידיעה שהוא מגיע . יצאתי לשדה התעופה . אלי זעירא התקשר ואמר כי גם הוא קצת מודאג . אמרתי לו שאני חושב שזו מלחמה ” . עוד קודם לכן , ובהמשך אותו הבוקר המוקדם , הגיעו דיווחים מדאיגים על פינוי רחב היקף של משפחות היועצים הסובייטים ממצרים ומסוריה . זאת בעזרת צי מטוסים ששלחה ברית המועצות במשך הלילה לקהיר ולדמשק . בעקבות הידיעות על פינוי המשפחות הסובייטיות התכנסו בבוקר ה - 5 באוקטובר התייעצויות ב - 08 : 25 בלשכת הרמטכ ” ל , ב - 09 : 00 בלשכת שר הביטחון , וב - 10 : 00 בלשכתה של גולדה . בישיבה בלשכת ראש הממשלה דיווח זעירא לגבי נסיעת זמיר כי “ חברו הזמינו בדחיפות להתראה ” וכי “ צביקה ימסור דברים חשובים עוד הלילה ” . בגרסה אחרת של רישום הישיבה מצוין שאמר : “ צביקה קיבל ידיעה מהמקור שלו שהולך להיות משהו ” . אולם מן הפרוטוקול עולה שזעירא אמר זאת בשולי הדברים ולא ייחס לכך משמעות רבה . ראש אמ ” ן לא מסר דבר על הקוד שנתן מרוואן ועל הערכתו של זמיר שמדובר במלחמה . נראה , וכך גם לטענתו של שמעון גולן בספרו “ מלחמה ביום הכיפורים ” , שזעירא לא ייחס לאפשרות הזו סבירות גבוהה , ולכן מסר את הדברים כפי שמסר . ואמנם , למרבית ההפתעה , לא הייתה בישיבות האלו כל התייחסות נוספת לעניין זה . איש לא העלה את נסיעתו של זמיר ואת המשמעויות שיכולות להיות לראש מערכת השיקולים , למשל בשאלה האם לגייס מילואים או לא . יתר על כן , בישיבת ממשלה מאולתרת שהתכנסה ב - 5 באוקטובר ב - , 11 : 30 בהשתתפות אישים בעלי רקע ביטחוני עשיר כמו חיים בר - לב ושמעון פרס , זעירא כלל לא דיווח על נסיעתו של זמיר וכי יתכן שהוא יביא עמו מידע חשוב . קרוב לוודאי שאי ההתייחסות הראויה לנסיעתו של זמיר ללונדון הייתה משגה . ב - 6 באוקטובר בשעות הבוקר המוקדמות העביר המוסד את המברק ובו הידיעה על הדברים שמסר מרוואן לזמיר , ולפיהם תפרוץ מלחמה לפנות ערב . לא רק תוכן הידיעה אלא הביטחון המלא שמובע בה בדבר פרוץ מלחמה הוא שהביא את מקבלי ההחלטות להתייחס אליה במלוא הרצינות . המברק נפתח כך : “ הצבא המצרי והצבא הסורי עומדים לפתוח במלחמה על ישראל בשבת 6 . 10 . 1973 לפנות ערב . ההתקפה תפתח בעת ובעונה אחת בחזית סואץ ובחזית הגולן ” . לעדותו של זמיר , הוא התלבט מאוד לגבי נוסח
|
|