|
|
עמוד:14
איטליה : עסק שישמש כיסוי בינואר 1947 הגיעו בני הזוג גריגולביץ ’ למוסקבה . שם , במשך מספר חודשים , הם מסרו דין וחשבון על פעילותם בדרום אמריקה והחלו בהכנות לקראת שליחות חדשה כבלתי חסויים במערב אירופה . ב - 1948 יצא גריגולביץ ’ לפגישה עם סוכן סובייטי בלתי חסוי בארה ” ב , שמסר לו כסף ותעודות חדשות . סוכן זה היה המרגל רודולף אבל . 2 ב - 1949 יצא הזוג למשימה חדשה , הפעם באיטליה . השניים התחזו לדרום אמריקאים - היא לאזרחית אורוגוואי והוא לאזרח קוסטה ריקה שכינויו מקס . בני הזוג נשלחו להקים עסק מסחרי ליבוא ויצוא שיהווה כיסוי לפעילותם ויבטיח חופש תנועה במערב אירופה . זאת לצורך קיום קשר עם סוכנים בלתי חסויים אחרים . בתוך כך הם התבקשו לגייס מקורות ולשמור על קשר עם המרכז באמצעות רדיו . הזוג שכר דירה במרכז רומא . כעבור זמן קצר ביקר גריגולביץ ’ בנציגות קוסטה ריקה ברומא ונפגש עם העומד בראשה , שקיבל אותו בחמימות . במהרה נוצר ביניהם קשר ידידותי וגם אשתו , שביקרה בנציגות אורוגוואי , הצליחה ליצור קשרים טובים עם אשתו של ראש הנציגות . גריגולביץ ’ סיפר לנציג קוסטה ריקה כי הקים חברה מסחרית וזה יעץ לו לייבא קפה מקוסטה ריקה . גריגולביץ ’ קיבל את ההצעה והנציגות סייעה לבני הזוג לקבל אישור לישיבת קבע באיטליה . באוקטובר 1950 הגיעו לאיטליה נשיא קוסטה ריקה לשעבר , שר החוץ לשעבר והשגריר לשעבר בצרפת כדי לקדם קשרים מסחריים . “ תיאודור קסטרו ” הוצג בפניהם כאיש עסקים מנוסה ומכובד , שיכול לתרום לפיתוח קשרי המסחר ביןשתי המדינות . הוא מצא חן בעי ניהנשיא לשעבר , שהתרשם מהסקירות המדיניות - כלכליות שלו , סיפר לו כי בבעלותו שדות לגידול קפה וכי היה רוצה ש ” קסטרו ” ישמש כסוכנו למכירת הקפה באירופה . גריגולביץ’ נענה בחיוב . הנשיא לשעבר המליץ לראש הנציגות להסתייע ב ” קסטרו ” בעבודתו הדיפלומטית ולשתף אותו בעבודתו . מכיוון שהנשיא לשעבר עמד להציג שוב את מועמדותו לנשיאות בבחירות הקרובות , קיבל ראש הנציגות את המלצתו ופנה למשרד החוץ בסן חוזה לקבל אישור למנות את “ קסטרו” לתפקיד של מזכיר ראשון בנציגות ללא שכר . הבקשה אושרה . כעבור זמן שב ראש הנציגות לקוסטה ריקה , ומשום שלא נשלח לו מחליף , “ קסטרו ” שימש ראש הנציגות בפועל . הוא ביצע את תפקידו לשביעות רצונו של משרד החוץ , שבתגובה לא מיהר לשלוח מחליף . מה עוד שההוצאות לאחזקת הנציגות היו על חשבונו של “ קסטרו ” . גריגולביץ ’ , עם השכלה פורמלית של 10 שנות לימוד בלבד , הפך לדיפלומט מצליח . הסקירות והערכות המצב שהעביר למשרד החוץ בסן חוזה זכו לשבחים . בנובמבר 1951 הוא צורף למשלחת קוסטה ריקה לעצרת הכללית של האו ” ם בפריז , ואף הוצג בפני שר החוץ האמריקאי דין אצ ’ יסון ובפני שר החוץ הבריטי אנתוני אידן . אצ ’ יסון ביקש כי נציג משלחת קוסטה ריקה יישא בעצרת נאום תמיכה בעמדה האמריקאית בסכסוך בין יוון לברית המועצות - ו ” קסטרו ” נבחר על ידי משלחתו לשאת את הנאום . הופעתו בעצרת הרגיזה את שר החוץ הסובייטי אנדרי וישינסקי , שתקף אותו בנאום תגובה . משרד החוץ במוסקבה שאל את השגריר הסובייטי ברומא מה ידוע לו על אותו “ קסטרו ” , ונענה כי מדובר ב ” ריאקציונר ושונא ברית המועצות ” , שמעולם לא ביקר בשגרירות הסובייטית ונמנע מלפגוש נציגים סובייטיים . במרס 1952 מונה “ קסטרו ” לנציג קבוע של קוסטה ריקה ברומא ובוותיקן ויצר קשרים ידידותיים עם ראש ממשלת איטליה אלצ ’ ידה דה גספרי ועם שגריר ארה ” ב אלסוורת באנקר . בהמשך נבחר כמזכיר אגודת ראשי הנציגויות הדיפלומטיות של דרום ומרכז אמריקה ברומא . המזימה לחיסול טיטו : מות סטאלין הציל את המצב במהלך שירותו באיטליה ערך גריגולביץ ’ שני ביקורים פרטיים ביוגוסלביה , שבמהלכם יצר קשרי ידידות עם בכירים בממשל היוגוסלבי . כעבור זמן מה הוא מונה כנציג של קוסטה ריקה בבלגרד , ועמד להגיש את כתב האמנה שלו לנשיא יוגוסלביה טיטו באפריל . 1953 כשהגיע מידע זה למרכז הקג ”ב במוסקבה הגה אחד מראשי הארגון רעיון : גריגולביץ ’ יחסל את טיטו במהלך פגישתם . בלילה שבין 23 ל - 24 במאי 1940 חדרו לביתו של טרוצקי כ - 20 חמושים , חלקם לבושי מדים של שוטרים מקומיים . התוקפים ריססו את הבית באש אוטומטית והשליכו רימונים . התוקפים למדו כי ניסיון זה כשל מחדשות השעה 6 : 00 ברדיו המקומי הרודן פרנסיסקו פרנקו . לוחמי היחידה שאליה חבר גריגולביץ ’ הוציאו להורג חשודים בפעילות למען הדיקטטור
|
|