|
|
עמוד:9
על הכותב יעקב חסדאי , ( נולד ב - 20 במאי 1938 ) הוא איש חינוך , היסטוריון ומשפטן ישראלי . היה חוקר בוועדת אגרנט , מורה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית , עו " ד . בשנת 1956 התגייס לצה " ל בתום קורס קציני חי " ר שב לגדוד 50 כמפקד מחלקה ובהמשך שירת שנתיים כמפקד פלוגה . במלחמת ששת הימים שירת כסמג " ד 202 של חטיבת הצנחנים . נפצע פעמיים בקרבות לכיבוש מוצב אל - קובה , סמוך לעזה , וקיבל על כך את צל "ש הרמטכ " ל , שהומר לאחר קבלת חוק העיטורים לעיטור העוז . לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 202 בדרגת סא " ל . ופיקד עליו בשתי שנות מלחמת ההתשה . בשנת 1973 זומן חסדאי לשמש חוקר בוועדת אגרנט , שמונתה לחקור את אירועי מלחמת יום הכיפורים . לאחר מלחמה זו הוענקה לו דרגת אל " ם . חסדאי הקים את בית הספר למ " כים , שהפך מאוחר יותר לבית הספר למקצועות חי " ר . לאחר שחרורו מצה " ל , השלים את לימודיו לתואר שלישי בהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים ולימד היסטוריה של עם ישראל באותה אוניברסיטה במשך שש שנים . בהמשך הוא אף הוסמך לעורך דין . חסדאי כתב את הספרים " אמת בצל מלחמה " ( , ( 1978 " בעט ברזל " ( 1983 ) ו " על סף היובל " ( . ( 1998 וזהירות . על כן ניתן , במקרים רבים מדי , לראות מפקדים המפגינים ביטחון עצמי ותקיפות דווקא בשלב לימוד הנושא והתכנון . בדרך זו מתקבלת החלטה בקלות יחסית , אך בלא סיכויים רבים שתהיה נכונה . נראה כי רמת קבלת ההחלטות בצה ” ל סובלת קשות מליקוי זה . אולם ענייננו העיקרי איננו הבעיה הכללית , אלא השלכתה על חינוך הקמ ” ן . הדילמה שבין הצניעות לביטחון העצמי מיוחדת היא וחריפה בעבודת קצין המודיעין . הוא נדרש לספק נתונים כבר בשלב הלימוד והשיקול של המטה , ועליו להפגין מידה של ביטחון בשעת הצגתם . לעומת זאת , לאחר קבלת ההחלטה , עליו להישאר ספקן , זהיר וער לכל סימן של סכנה . בכך - ובניגוד לקציני המטה האחרים - נדרש הקמ ”ן להיות ספקן ובעל ביטחון בעת ובעונה אחת , בכל שלבי התכנון והביצוע . כיצד נלמד את הקמ ” ן הצעיר מתי עליו להפגין ביטחון ולהיות נועז , ומתי מוטב , שיישאר ספקן וצנוע ? אין כל אפשרות לתת בידי הקמ ” ן פתרון פלא , שיביא אותו בכל מקרה להתנהגות נכונה . אבל ניתן להבהיר לו את חשיבות הדילמה ולתת בידו כלים שיסייעו לו בבחירת הדרך הנכונה . לשם כך יש להבין מהם הגורמים המביאים לשיבוש בערכים ובהתנהגות הנכונה , ומהי הדרך להילחם בהם . נפתח בצניעות וספקנות . ריבוי הנתונים והעיסוק בחומר סודי , המגיע ליחידי סגולה בלבד , עשוי לסחרר את ראשו של הקמ ” ן , במיוחד את הקמ ” ן הצעיר . היקף ידיעות בלעדי זה מחזק את ביטחונו העצמי ואת הרגשתו , שהוא יודע כל . בדרך כלל , יהיה גא להפגין את ידיעותיו לפני מפקדיו ועל אחת כמה וכמה , כשמדובר בדיון , שבו יש לנתוניו חשיבות מרכזית . הסכנה היא , כי בשל ביטחונו העצמי עלול הקמ ”ן להקנות לידיעות ולנתונים שבידו ממד של ודאות וסבירות , שאין בהם . לא רק קמ ” נים צעירים חשופים לסכנה זו , אלא גם ותיקים ובכירים . יתכן כי ה ” קונספציה ” המפורסמת של ערב מלחמת יום הכיפורים נולדה בדרך זו של הקרנת סמכות וביטחון עצמי בעניין הנחה שהייתה טעונה בירור והוכחה . כדי להילחם בסכנה זו , מן הראוי להזכיר לקמ ” ן ולחנכו להכיר במגבלות ידיעותיו . בתחום זה ניתן להשתמש בשני כלים : האחד - עיקרו החובה להדגיש את הזמניות של כל נתון והערכה ולחייב את הקמ ” ן לסייג את נתוניו , בכל עת , במגבלות של זמן . עיקרון זה חייב להיות מקובל ונפוץ בכל דרגי אמ ” ן ובכל תחומי העבודה . כך , למשל , מפות הערכות אויב חייבות להיות תקפות לזמן מוגבל בלבד . עם הצגת נתוני אויב יש להזכיר תמיד מהו הזמן הדרוש לשינוי הנתונים הללו ועל יסוד זה , מהו תוקף הנתונים הנמסרים . הכלי השני הוא החובה להצביע בכל הערכת מודיעין לא רק נתונים ידועים , אלא גם “ חללים ריקים ” . במפת מודיעין חייב סימן השאלה להיות מצוי לא פחות מסימוני האויב . יתרה מזו : במסגרת נתונים בעל פה חייב הקמ ” ן לפתוח במה שידוע ולסיים במה שאינו ידוע . בעניין זה למדתי לקח אישי : ערב מלחמת יום הכיפורים הייתי מדריך בפו ” ם , שם למדנו ולימדנו כיצד מכין קמ ” ן את נתוני האויב בתרגיל . הכל היה כתוב ומפורט , לא נשאר פרט בלתי ידוע . החניך המצליח היה זה שידע לציין כל פרט בהיערכות האויב . במלחמה עצמה נוכחתי לדעת שהייתה זו הצגה שגויה . אף פעם לא היה ידוע בדיוק היכן כל יחידות האויב . בשלב מסוים אף הייתי עד לדיון שבו חיפשו כל גורמי המודיעין שתי דיביזיות מצריות משוריינות , שבכל התרגילים של פו ”ם מקומן היה ידוע היטב . מוטב , אפוא , לשנות את הערכת ה ” טוב ” וה ” יפה” בהצגת קמ ” ן בתרגילים . “ טוב ” ו ” יפה ” חייב לכלול חללים ריקים , סימני שאלה ומגבלות של זמן . כך נקנה לקמ ” ן הצעיר את מידת הספקנות והצניעות ונקווה , כי ישתמש בהן , בשעה ובמידה הראויה . אויבי היוזמה וההעזה ברם ישנם זמנים ונסיבות , שבהם זקוק הקמ ”ן למידות אחרות , ליוזמה ולהעזה , המבוססים על ביטחון ותקיפות . כיצד נקנה לו מידות אלה ? ריבוי הנתונים והעיסוק בחומר סודי , המגיע ליחידי סגולה בלבד , עשוי לסחרר את ראשו של הקמ " ן , במיוחד את הקמ " ן הצעיר . היקף ידיעות בלעדי זה מחזק את ביטחונו העצמי ואת הרגשתו , שהוא יודע כל . בדרך כלל , יהיה גא להפגין את ידיעותיו לפני מפקדיו ועל אחת כמה וכמה , כשמדובר בדיון , שבו יש לנתוניו חשיבות מרכזית
|
|