|
|
עמוד:8
אומץ ליבו של הקמ ”ן יעקב חסדאי | אל ” מ ( מיל ’ ) בעבודת קצין המודיעין קיימת דילמה חריפה בין הצורך בצניעות לחשיבות הביטחון העצמי . על הקמ ” ן להיות ספקן ובעל ביטחון בעת ובעונה אחת , בכל שלבי התכנון והביצוע . המאמר הופיע לראשונה בביטאון חיל המודיעין לשעבר - " חמ ” נית " , גיליון 14 דצמבר 1989 מה שחסר בחינוך הצבאי - ביטחוני של צה ”ל הוא מידה מסוימת של צניעות . הקמ ” ן המייעץ , הקובע מה ייעשה , יוצר מעין סכנה - שביטחונו העצמי יגרום לו לדבוק בעמדות מסוימות באופן חד - משמעי , עיין ערך מלחמת יום הכיפורים . על הקמ ” ן לספק נתונים כבר בשלבי הלימוד ושיקול המטה , ועליו להפגין מידה של ביטחון עצמי בעת הצגתם . לעומת זאת , לאחר קבלת ההחלטה , עליו להישאר ספקן , זהיר וער לכל סימן סכנה . מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל הפנו זרקור ביקורתי אל חיל המודיעין . במוקד הזרקור הזה נמצאו קצינים משני סוגים : כאלה שהיו אחראים להערכות מוטעות , ושכלפיהם הייתה טענה לאמור , “ מניין שאבתם את הביטחון העצמי המופרז ? ” ; וכאלו שחשבו אחרת , ושכלפיהם באו בטענות לאמור : “ למה שתקתם ? מדוע לא זעקתם ? ” . לכאורה , יש סתירה בין שתי הטענות , המעוררת שאלה חינוכית : מה עדיף בחינוכו של קצין המודיעין - צניעות וספקנות או ביטחון עצמי והעזה . התעניינותי בשאלה זו נתעוררה לאחר מלחמת יום הכיפורים בעקבות שני אירועים , המתוארים בדו ” ח הצבאי של ועדת אגרנט וגנוזים עמו . במוקד שני האירועים עמד קצין צעיר , ששמו ידוע לכמה מן הקצינים הוותיקים . ערב המלחמה התריע קצין זה לפני מפקדו , קמ ” ן הפיקוד , על כך שעומדת לפרוץ מלחמה . מאזהרתו התעלמו , אך אחרי המלחמה שאלו אותו : “ למה נאלמת , לאחר שלא קיבלו את דעתך ? מדוע לא הלכת אל האלוף ? ” . היה סיפור אחר הקשור באותו קצין , והוא פחות ידוע : הקצין נשאר במפקדת הפיקוד , בעורף , ועל יסוד הנתונים שקיבל מיחידת ההאזנה הכין דו ” חות מודיעין פיקודיים והפיץ אותם לכל היחידות . המידע שנתקבל מההאזנה לא נבדק ולא אומת , ולכן היו דו ” חות אלה שגויים ומטעים , וגרמו לקבלת החלטות שאינן נכונות . “ מי ביקש זאת ממך ? ” , טענו כלפי אותו קצין לאחר מעשה . שני סיפורים אלה מבהירים את הדילמה הערכית - בסיסית , המהותית באשר לעבודתו של קצין המודיעין - אותה בחירה בין ספקנות לביטחון עצמי . מה טיבה של בחירה זו ? בעבודתו של כל מפקד בצבא יש שני שלבים : בשלב התכנון עליו ללמוד ולשקול , בשלב השני עליו להחליט ולבצע . בשלב שבו הוא לומד ושוקל , על הקצין לחפש מידע מכל מקור אפשרי , להטיל ספק , לבדוק כל נתון שנמסר לו ולהימנע מהבעת דעה . בקיצור , בשלב זה , עליו להיות ספקן וזהיר . אולם לאחר שגיבש את החלטתו , על הקצין להפגין נחישות דעת ולהקרין ביטחון עצמי ותקיפות . היכולת להפעיל בכל שלב את הערכים והתכונות הנדרשים היא עיקרו של פרק קבלת ההחלטות בתורת המנהיגות הטובה . חוששני , כי בתחום זה טמונה אחת מנקודות התורפה של החינוך למנהיגות בצה ” ל . סכנה שטמונה בביטחון העצמי בחינוכו של הקצין מרבים להדגיש את חשיבות הביטחון העצמי והתקיפות וממעטים בחינוך לספקנות קמ " ן בתחילת דרכו . רצוי ששיטת הערכת קציני אמ " ן תכלול מבחנים והערכות רבים ומגוונים , וכי חוות דעת המפקד תהיה רק חלק מהם ולא הגורם המכריע
|
|