"יש דברים שאני לא שוכח"

עמוד:6

אך אלה חלפו עד מהרה . עיקר עיסוקה של המחלקה בשנים הראשונות היה במסתננים מרצועת עזה ומגבולות סוריה ולבנון , שנשלחו על ידי שירותי המודיעין המצרי והסורי - לבנוני בהתאמה . לאחר מספר שנים יצא מטעם המוסד לשליחות בת שבע שנים באירופה . עם שובו , באוגוסט , 1967 התמנה שוב לראש היחידה לסיכול ריגול ערבי ופח " ע ולסגן ראש האגף הערבי עד לפרישתו ב - . 1971 בתקופה זו כבר עבר מרכז הכובד של הפעילות למלחמה בפח " ע בישראל ובשטחים . " למותר לציין כי מרבית פעילותו בשירות ובמוסד , להוציא הקטעים המופיעים בכתבה זו , הנה ותישאר עלומה " . " כשהייתי ראש המחלקה לסיכול ריגול ערבי הודיעו לנו יום אחד ממשטרת כפר סבא שהתייצבה איזה זונה , מספרת שערבי מכובד שהכירה התחיל לשאול אותה על מחנות צבא , על החיילים , וזה לא מצא חן בעיניה " , סיפר סמי . " אמרתי ' תזמינו אותה ' . כשבאה שאלתי אותה אם הוא בא קבוע , וזו ענתה שכן . שאלתי אם היא מוכנה לקחת עליה מכשיר האזנה , והיא הסכימה . הגבר הגיע , התחיל עם השאלות ובסוף קבע : ' עכשיו כבר צריכים ללכת למיטה ' . היא ביקשה ללכת לשירותים והורידה את המכשיר . הוא באמת ריגל עבור המצרים , וזה היה הסוף שלו . במקרה אחר , ב - , 1947 בעיראק כשהייתי האחראי על העלייה , סיפר לי אחד המדריכים ב ' חלוץ הצעיר ' שנער אמר לו בהיסוס , מתבייש : ' סבתא שלי ... מפעילה בנות ' - הוא לא רצה להגיד בית זונות - ' ומגיע לשם ערבי מפלסטין באוטו גדול , כל שבוע - שבועיים ' . בהיותי האחראי זימנתי את הנער ואמרתי לו שיראה לי את הבית של הסבתא . דפקתי בדלת , פתחו ושאלו : ' מה אתה רוצה ? ' ' אני לא קליינט ' , עניתי , ' יש לי משהו להגיד אישית לגורשייה ' - בערבית קוראים לזה קרוואדה , רועת זונות , מאדאם . היא באה ושאלה ' מה אתה רוצה ? ' , אמרתי לה , ' אני שליח מארץ הקודש , הנכד שלך לומד עברית אצלנו . הוא סיפר שיש מישהו אצלך שבא מפלסטין ' . היא אישרה ואמרה שהוא עובד בתחנת השידור הבריטית ביפו . ביקשתי לראות אותו . הגיע בחור צעיר , מדבר יידיש , אנגלית ועברית אפילו יותר טובה משלי . שכנעתי אותו שייקח 16 איש באוטו שלו לארץ ישראל , שהרי גם ככה הוא נוסע מבגדד עד גדרה . הוא הסכים - וזה הציל אותו . בהמשך שלחנו אותו עם עוד 16 איש – והוא נעלם . חודש , חודשיים – אין זכר . " החלטנו לתת לסבתא מתנה , 400 דינר . הלכתי אליה ושאלתי מה קורה . היא אמרה שגם היא לא יודעת מה אתו וביקשתי שאם יבוא , שתודיע באמצעות הנכד . נתתי לה את הכסף , זה סכום שאפשר לקנות בו בית . היא פתחה את המעטפה , זרקה אותה לעברי והתחילה לבכות . אמרה , ' לא עשיתי את זה בשביל כסף , אלא בשביל ארץ הקודש . אתם רוצים לתת לי מתנה ? ' , אמרתי לה שכן . ענתה : ' יש לי בקשה . תראו באיזה זוהמה אני גרה . קחו את הנכד שלי אליכם לארץ ישראל ' . הבטחתי לה וקיימתי . במשלוח הראשון , שהיה בסוף ספטמבר , 1947 שלחתי אותו לארץ . כשבאתי לארץ לא הייתה לי בעיה לאתר אותו . הוא נקלט יפה . המורה האחראי שם אמר שהוא ' ילד מצוין , יש בו פוטנציאל ' . אימצתי אותו כבן בית . הוא הגיע לדרגת אלוף משנה " . " לפני שהעולים נסעו לשדה דב ריכזו אותם בבית הכנסת . מרדכי בן פורת , שכתב ספר על התקופה , כתב לי שיום אחד הוא ראה שם את המאדאם הזו בבית הכנסת . אמר לה : ' איזה לבוש יפה , מה את מגונדרת ? ענתה : ' אני הולכת לארץ הקודש , כשארד מהאווירון אני רוצה להשתטח ולנשק את האדמה ' . " יום אחד שמעתי פאנל שדן בקשר בין יהדות בבל לארץ ישראל . שלמה הלל דיבר על העלייה שלו , מרדכי בן פורת על שלו . הנכד הגיע בגיל 13 לארץ וכשהגיע תורו לדבר הוא זכר רק את בית הזונות בבגדד . הקהל היה נבוך לשמע המילים ' זונות יהודיות ' . כתבתי מכתב קשה ושאלתי איפה היו כל מנהיגי העדה , רבניה , עובדיה , פקידיה , משורריה , איפה היו ? אם ילדה יהודייה הגיעה לבית זונות , סימן שהילדות שלה הייתה קשה מאוד . עכשיו נזכרים שהיה בית זונות ? בסוף אמרתי לגורשייה , ' אני גאה בך , את יותר טובה מכל אלה שרק יודעים לדבר . עזרת לעם ישראל ולמדינה " . מבצע מייקלברג : סמי מוריה מסייע בהעלאת יהודי עיראק זה לא פשוט להנחית מטוס בלב ארץ עוינת , לשהות בה בלי לעורר חשד במשך שלושה ימים , ואז להטיס אותו עמוס עולים בחזרה הביתה , עניין של אלף ק " מ . זה הופך עוד פחות פשוט כשהשנה היא , 1947 הבריטים שולטים בארץ ובהתאם למדיניות ה ' ספר הלבן ' , לא ששים לאפשר לפליטים יהודים כתבה מעיתון " במחנה " מדצמבר : 1988 אולריך שנפט , איש ס . ס . בא לארץ כפליט שואה , התגייס לצה " ל והגיע לדרגת קצונה . בשנת 1954 עזב ומסר ידיעות למודיעין המצרי . בעקבות המבצע ללכידתו של שנפט , נחשב מוריה עד היום לאחד מלוחמי הסתר המיתולוגיים של ישראל

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר