|
|
עמוד:11
שלאחר מלחמת העולם השנייה , שביקשו להציב סכר בפני ההתבוללות ; לא הרי הרפורמה והתנגדותה העקרונית למצוות מעשיות כהרי המגמות העכשוויות באגפים שונים של תנועה זו ; לא הרי היחס למצוות ולתורה במצע פיטסבורג ( , ( 1885 ובייחוד בהחלטות איחוד הקהילות העבריות באמריקה ( , ( 1898 כהרי מצע קולומבוס ( 1937 ) המתון ביחס לדת וביחס לרעיון הציוני , או מצע פיטסבורג השני ( . ( 1999 שינויים דרמטיים אלה מגולמים גם בעיצובים השונים של סידורי התפילה הרפורמיים , החל בסדר תפילות ישראל ( , ( 1895 עבור בשערי תפילה ( 1975 ) וכלה במשכן תפילה ( . ( 2007 שינויים אלה ומשמעותם יתוארו בספר בהרחבה . שני גורמים עיקריים השפיעו על השינויים המתחוללים בתנועה הרפורמית : מחוץ , שינויים חברתיים , תרבותיים ודתיים בחברה האמריקנית הנוצרית - החברה שבה חיים רוב היהודים הרפורמים ; ומבית , שינויים בתוך התנועה הרפורמית בפרט ובעם היהודי בכלל . את שני המוקדים הללו מקיפה דינמיקה תרבותית רחבה יותר - המעבר משיח מודרני ורציונלי לשיח פוסטמודרני בעל אופי רב - תרבותי . במילים אחרות : המודרנה - ערש לידתה של הרפורמה - העלתה על נס את ההבחנה בין מסורת לחילון ובין ישן לחדש ; היא " הסירה את הקסם מהעולם " , כלשונו של מקס ובר , ותבעה מהאדם להפוך אדון לגורלו ; היא העצימה ערכים כמו אינדיבידואליזם , אקטיביזם , רציונליזם ואוטונומיה וזעזעה את עולם הדת כולו . שונים פני הדברים אצל מבשרי השיח הפוסטמודרני כלודוויג ויטגנשטיין , ובשיח הפוסטמודרני של ז ' ק דרידה , מישל פוקו וז ' ן פרנסואה ליוטר ( - ( Lyotard הללו ניפצו את הדימוי המטה - נרטיבי של השיח המודרני והציבו אותו במקומו כשיח נרטיבי . בהיותו כזה , הוא פתח אופקים תרבותיים ודתיים שמכונני הרפורמה לא שיערום . בשל מהפכה זו אפשר להצביע על שתי מגמות מהופכות לכאורה : האחת , נזנחו הצהרות ואמתות יסוד שנוצרו בעקבות המפגש עם המודרנה ( ושבאו לידי ביטוי במצעי התנועה הרפורמית ) . אם הרפורמה בתחילת דרכה ולאורך המאה התשע- עשרה ותחילת המאה העשרים הושפעה עמוקות מההגות התיאולוגית הנוצרית והפילוסופית הכללית ( רציונליזם , אידיאליזם ורומנטיקה מבית מדרשם של קאנט והגל ) , וביקשה לסגל את היהדות למסגרת השיח התיאולוגי והפילוסופי המודרני ; אזי ניסיונות אלו - ובעיקר המסקנות שהוסקו מהם בעבר - נסדקו , ובחלקם אף התפוררו , משאיבד המוניזם הרפורמי בעל האתוס המודרני הרציונליסטי והאנטי - ריטואלי מזוהרו ומכוחו . עם שקיעת השיח המודרני ועלייתו של השיח . 3 ביטוי מעניין למגמות ולשינויים אלו הוא השינויים שחלו בעיצובו של בית הכנסת הרפורמי - המעבר מכובד הראש , המכובדות וההקפדה על האסתטיקה הפרוטסטנטית בבית הכנסת הרפורמי בתחילת המאה התשע - עשרה לאווירה הקהילתית והחופשית של הקהילות הרפורמיות היום . ראו על כך במאמרו של מיכאל מאיר בספר זה . . 4 ראו יעקב כץ , היציאה מן הגטו : הרקע החברתי לאמנציפציה של היהודים , , 1870 - 1770 בתרגום דוד זינגר , תל אביב : עם עובד , תשמ " ו , עמ ' ; 139 - 129 מאיר ( לעיל הערה , ( 1 עמ ' . 167 - 1
|
|