|
עמוד:11
מגוריו וזהותו הקבוצתית . עולם פנימי זה הוא ' ההכרה מושפעת היסטוריה' או ' קדם - הבנה ' בלשונו של הנס גאורג גדמר ( , ( Gadamer והוא מונח כתשתית למפגש האדם עם המציאות שסביבו . מטען מוקדם זה הוא ' אפריורי של תקשורת ' בלשונו של קארל אוטו אפל ( , ( Appel שמשפיע - במודע ושלא במודע - על קליטת טקסט , כמו על כל תקשורת אחרת . קשה להתווכח עם תפיסות אלו . האומנם הטקסט פונה אל כל אדם באופן שווה ? האומנם ניתן עוד לדבר על ' מגמתו של הסיפור ' או שנכון יותר לדון בחוויותיהם של הקוראים ובדרכי השפעה של הסיפור עליהם ? לפני כמה שנים , בדיון עם תלמידים שנגע במבנה הספרותי של מחזור סיפורי אברהם , הצגתי בפני הלומדים את שיטתו של תומס אלכסנדר , שטען שהסיפורים ערוכים בשתי מחציות מקבילות סביב סיפור מרכזי שהוא לבו של מחזור הסיפורים כולו ( מבנה קונצנטרי ) . הסיפור שלדעתו ניצב כציר מרכזי הוא סיפור בריחת הגר ולידת ישמעאל ( בראשית טז ) , שעטוף משני צדיו בשתי הבריתות - ברית בין הבתרים ( בראשית טו ) וברית מילה ( בראשית יז ) . התלמידים בשיעור התמרדו נגד הצעה זו בטענה שלא יעלה על הדעת שהסיפור שמהווה את שיא מחזור הסיפורים כולו , את לבו ואת צירו המרכזי יהיה הסיפור על לידת ישמעאל שהגיבורה הראשית שלו היא הגר ( וקדמו להם ג ' ון גולדינגיי ופול ויליאמסון במחקריהם ) . האם די בטענתם שהמבנה ' אינו הגיוני ' בכדי לבטל את נכונותו ? האם לא ראוי יותר לדון בנכונות הזיקות שבין הרכיבים השונים וכך לבחון אם המבנה המוצע יציב ? למעשה , כל כמה שהלומד ישתדל להיות ' אובייקטיבי ' ביחס לטקסט , עולמו הפנימי והנחות היסוד שאתן הוא בא למפגש עם הסיפור ישפיעו עליו . מבחינה זו , הלומדים תיארו נכונה את ביקורתם : מאחר שהם תופסים את מחזור סיפורי אברהם כבא ללמד על הקמת הברית שבין אברהם וזרעו ובין ה ' , לא ייתכן שסיפור לידת ישמעאל - הבן שנדחה מהמשך הברית - יהיה ציר מרכזי למחזור כולו . ואולם דויד קוטר למשל , שראה בצדדים המוסריים של מחזור סיפורי אברהם את עיקר מגמתו , אימץ את גישת אלכסנדר ואף ראה בכך את שיאו של מימוש העולם המוסרי בספר : ה ' מרחם אף על שפחה שבורחת מגברתה ומעניק גם לעלובה שכזו ברכות יוצאות דופן . למרות כל זאת , ברצוני לאחוז בעמדה שתרה אחר ' מגמת הסיפור ' כמושג שניתן להבדילו מתודעת קורא פרטי , אולם לאחוז בעמדה זו באופן מפוקח . גם אם איני שותף לעמדה הרלטיביסטית שהודגשה בידי הדקונסטרוקצייה ושלל 4 זוהי כמובן הכללה הכרחית של הקולות המרכזיים בגישה זו . על וריאציות וגוונים בתוך גישה זו ראו פולר , מיהו הקורא . 5 אלכסנדר , ניתוח ספרותי , עמ ' . 26 , 24 6 גולדינגיי , מקום ישמעאל ; ויליאמסון , אברהם , עמ ' . 19 7 קוטר , בראשית , עמ ' . 87
|
|