|
עמוד:10
עולה מתוכה ונובעת משלל הרכיבים שבה . אך היא גם טרנסצנדנטית ליצירה בכך שאין לה ביטוי מפורש ביצירה עצמה . מגמת הסיפור לא נאמרת במרקם המילים הגלוי והיא איננה מסקנת העלילה הגלויה . לא רק בשל ' הקורלטיב האובייקטיבי ' בניסוחו של ת " ס אליוט , על פיו ' הדרך הטובה ביותר לבטא רגשות באמנות היא למצוא אמצעי מתווך שיעביר אותם בעקיפין , באמצעות פעולות , אובייקטים או סמלים מוחשיים , ולא בדרך ישירה או תיאורטית ' , אלא בשל הרצון לחנך את קוראי הסיפור המקראי , והרי ' אנחנו שונאים שירה שקל לחוש במזימותיה כלפינו ' . מגמת הסיפור ' נסתרת ' או ' מוצפנת ' מעצם הגדרתה , ועל הקורא לדלות אותה לאור האמצעים הספרותיים שפזורים לאורך היצירה ורומזים למשמעותה . זוהי הנחת היסוד של חיבור זה והקורא מוזמן להצטייד במשקפיים אלו : מה חבוי תחת המעטה החיצוני של הסיפור , מאחורי העלילה ומבעד למרקם המילים . איני מתכוון למחשבת המקרא באופן רחב , אדרבה : השאלה שברצוני להעלות היא מה הסיפור הספציפי מבקש לומר . גם אם התשובה לשאלה זו אינה נאמרת בפירוש יש לראות בה את עיקר מגמת הסיפור . מטרת חיבור זה היא אם כן לעקוב אחר האמצעים הספרותיים שעוזרים לקורא להסיר את המעטה החיצוני של הסיפור ולגלות מה נאמר מבעד למרקם המילים הגלוי , וכיצד גילויים אלו תורמים למשמעותו . ב . הדיונים בספר זה נשענים על ההנחה שהקורא יכול לעמוד על מדדים שמצויים בטקסט עצמו . עמדה כזו נדמית היום כעמדה שכבר אבד עליה הכלח . לאור גישות פוסט - מודרניות שקנו שביתה גם בחקר הספרות וגם בחקר ההרמנויטיקה , מתאים היה לכתוב דברי הספד לגישה הספרותית של הקריאה הצמודה יותר מאשר חיבור שמוקדש להצגתה . התפיסה הרווחת היום , שיש לראות בקורא את מייצר המשמעות של הטקסט ( בהנחה שאז ניתן לדבר על ' משמעות ' , הנחה שגם עליה , כידוע , קמו מערערים ) , מונעת כל דיון במונחים אובייקטיביים על אודות המשמעות העולה מן הסיפור . הטענה השמרנית הקלאסית שעל הקורא לחשוף את כוונת המחבר ( כסברתם של ראשוני ההרמנויטים , פרידריך שליימאכר ווילהלם דילתיי ) אכן נתקלת בקשיים חמורים . די לבחון את שלל הקריאות שהוצעו לסיפור מסוים , שכולן מתבססות על דרכי העיצוב של הסיפור , בכדי להבין שאנו עומדים בפני סוגיה סבוכה . יתר על כן : הצדק עם אסכולת ' ביקורת תגובת הקורא ' , הטוענת שכל קורא נפגש עם הטקסט שלפניו לאור עולמו הפנימי - האינטלקטואלי , התאולוגי , המוסרי והרגשי - ולאור עולמו החברתי - מעמדו , שפתו , מקום 2 בארי , תורת הספרות , עמ ' . 43 3 קיטס , כתבים , עמ ' . 24
|
|