|
|
עמוד:12
היסוד של הסוציולוגיה המערבית על אודות הדת והפוליטיקה ומקומן בספרה הציבורית בעידן המודרני , אלא גם הקטגוריות המארגנות המקובלות בדיון על העולם הלא מערבי . מאמרה הקלאסי של דניז קנדיוטי על "עסקאות פטריארכליות " מניח את היסודות לחשיבה המאתגרת את התפיסה המהותנית של קטגוריות תרבותיות המסדירות את היחסים בין גברים לנשים . קנדיוטי , כמו החוקרת ההודית צ ' נדרה טלפדה מוהנטי במאמרה " תחת עיניים מערביות : הגות פמיניסטית ושיחים קולוניאליים " ( מוהנטי , [( 1988 ] 2006 טוענת כי אין לראות בנשים מקשה אחת , אלא יש לבחון את הצטלבות הזהויות השונות המרכיבות את קהילת הנשים . אי - אפשר להפריד בין מגדר כקטגוריה וכתהליך לבין סוגיות של מעמד חברתי , כלכלי ופוליטי . נשים לעתים מתנגדות לדיכוי ולעתים משתתפות במערכי הכוח והדיכוי . את היחסים המגדריים , טוענת קנדיוטי , יש לפענח בהקשר היסטורי וחברתי ברור . נשים ממעמדות וממרחבים שונים מגיבות בדרכים שונות להתנסויות חברתיות ומפתחות אסטרטגיות התמודדות שונות עם " הסדרים פטריארכליים " . נשים וגברים הם קטגוריות המתעצבות ופועלות באופן שונה בתוך ולמול משטרי דעת . כפי ששאלו האתונאים על ספינת תזאוס - האם היא אכן היא - כך יש לשאול על הקטגוריות המארגנות את הידע ואת הסדר החברתי ובעיקר על שלד הספינה , דהיינו ההקשר שבו הן פועלות . מאמרה של סאבא מחמוד מבוסס על מחקר אתנוגרפי בקרב נשים במסגדים של קהיר . על סמך עולם מושגים חדש שהיא שואבת משדה מחקרה , מבקשת מחמוד ליצור שפה חדשה שתשמש את הדיונים על אודות היחסים בין הדת ( אסלאם ) למדינה ( מצרים ) . טענתה המרכזית היא שההבחנה בין אתיקה לפוליטיקה , המקובלת בתיאוריה הפוליטית הליברלית , זרה לעולם המושגים והדמיון של החברה המצרית ולכן אינה מאפשרת דיון מעמיק ופורה על החברה במצרים . האקטיביזם של נשים במסגדים הוא פוליטי , אולם השיח המקובל אינו מסווג אותו ככזה וכך הוא מחמיץ את ההשלכות הפוליטיות של התנועות הדתיות . הדיון בנשים ובפרקטיקות הטקסיות והאתיות שלהן , טוענת מחמוד , הוא חיוני להבנת קטגוריות היסוד של החברה המצרית , אולם כדי שיוכלו לעמוד על כך נדרשת מהחוקרים המערביים פתיחות לשילוב תחומים שהודרו מהשיח הפוליטי , כגון מוסר ואתיקה . אם כן , מחמוד לא רק מבקשת לבחון את גמישותן של הקטגוריות החברתיות במרחבים משתנים , אלא גם דורשת לשנות את ההגדרות המקובלות של מהו הפוליטי בשיח הליברלי . עבודותיה של מחמוד שימשו במידה רבה השראה למחקריה האתנוגרפיים החשובים של תמר אלאור על נשים , דת ודעת בישראל ( אלאור . ( 2006 ; 1998 ; 1992 לא רק קטגוריות חברתיות משמשות שחקניות משתנות , אלא גם הטקסטים שבהם הן משחקות , פועלות ומאתגרות . טקסטים אלו מתפרקים ונבנים מחדש בעשייה הנשית . מאמריהן של יעל שנקר ושל ענת לפידות - פירילה מדגימים את האופי ההטרוגלוסי של טקסטים שנכתבו בידי נשים בשני הקשרים שונים . הטקסט
|
|