|
|
עמוד:11
מגדר , דת ומדינה , טוענת הרצוג , שלובות זו בזו , מעצבות זו את זו ומקיימות ביניהן יחסי גומלין סבוכים , עד שההפרדה ביניהן אינה ברורה מבחינה אמפירית . למרות זאת , מרגע שהוגדרו כקטגוריות מובחנות ונבדלות , הן מתקיימות ופועלות במגוון תחומים בכל חברה ותרבות , כאילו היו ישויות מובחנות ואוטונומיות . ככאלה הן מעצבות את תפיסת עולמנו ואת הדרך שבה אנו מבנים את מוסדותינו ואת ייעודנו . להדגמת תפיסתה התיאורטית , הרצוג מנתחת את משולש היחסים שבין מגדר , דת ומדינה בחברה החרדית בישראל . היא מצביעה על כך ששלוש הקטגוריות מצטלבות זו עם זו ומשנות זו את זו , אך גם ממשיכות לסמן גבולות ולטעון שעולמות תוכן שונים מבחינים ביניהן . האתגר של המחקר הסוציולוגי , מטעימה הרצוג , הוא להציע ניתוח מקביל של הקטגוריות הן כשחקניות חברתיות זמניות ונבדלות והן כשזורות זו בזו לבלי הפרד . הדיון בהן הוא בו בזמן סימפטום , סיבה ותוצאה של התודעה המודרנית וגם ערעור עליה . אחת ממטרות הספר היא לשרת את קהל החוקרים ותלמידי המחקר בארץ העוסקים בסוגיות הקשורות למגדר , דת ומדינה . מסיבה זו בחרנו לתרגם שלושה מאמרים קלאסיים העוסקים במערכת היחסים בין הקטגוריות מנקודות מבט תרבותיות ודיסציפלינריות שונות : מאמרו של חוזה קזנובה , " דתות פרטיות וציבוריות " , מאמרה של דניז קנדיוטי , " נושאות ונותנות עם הפטריארכיה " , ומאמרה של סאבא מחמוד , " חינוך אתי ופוליטיקה של אוטונומיה אישית במצרים בת זמננו " . שלושת המאמרים משלימים את התמונה התיאורטית שאנו מבקשות לצייר . חוזה קזנובה מנסה להתמודד עם תיאוריית החילון הקורסת ומציע במאמרו מבט חדש על מקומה המשתנה של הדת בחברות בנות זמננו . קזנובה , מחשובי הסוציולוגים של הדת , סוקר את תפקיד הדתות במרחבים הציבוריים בעידן המודרני . הוא בוחן את מקומן של הפרוטסטנטיות ושל הקתוליות בארבע מדינות - ארצות הברית , פולין , ברזיל וספרד - ומאתגר את ההנחות בדבר תפקיד המודרניות והחילון בתנועות דתיות . הדיון שלו בדה - פריבטיזציה של הדת ובהחזרתה אל הזירה הציבורית חושף כיצד תיאוריות החילון מבית מדרשה של המודרניות הצדיקו את מיסוד המודרניות והכתיבו נורמות ופרקטיקות מודרניות - חילוניות . קזנובה עומד על חשיבותה של הדת בעיצוב המרחב הציבורי המודרני ובוחן כיצד הדת נוטלת חלק בערעור על ההבנות החברתיות הקיימות במדינות הלאום , הבנות שנכפו על ידי אליטה חילונית . בד בבד , מציע קזנובה , יש לראות בתהליך הערעור הזה גם פמיניזציה של המרחב הציבורי ושרטוט מחדש של הגבולות בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי . קזנובה , בחיבוריו על דה פריבטיזציה של הדת , מצטרף לחוקרים כגון פיליפ גורסקי (; Gorski 2000 Gorski and Alt ץ nordu 2008 ) וטלאל אסד ( . ( Asad 1993 ; 1999 הביקורת על תיאוריות החילון שימשה השראה לחיבורים רבים על דת ומדינה שנכתבו בישראל בשני העשורים האחרונים ( למשל שנהב ; 2005 ; 2003 ידגר . ( 2010 בשלהי המאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת קרסו לא רק הנחות
|
|