|
|
עמוד:8
בחברות בנות זמננו כקטגוריות נתונות , ואולם בה בעת הגדרתה של כל אחת מהן - ולא כל שכן שאלת טיב היחסים ביניהן - שנויות במחלוקת במחקר . טענתנו היא שקורותיה ( הן כמבנה והן כרונולוגית ) של כל אחת מקטגוריות הזהות הנדונות בספר רבות ומשתנות . גם היחסים ביניהן משתנים . כל אחת מהקטגוריות החברתיות והפוליטיות הללו משייטת במרחבים שונים , חוצה גבולות כל העת ומקבלת מתוך כך משמעות חדשה . ואף על פי כן , הן השחקנים בשדות הנחקרים והן החוקרים נוטים לראות בהן קטגוריות מוגדרות היטב , מובחנות ומהותניות . השדה האמפירי שבו ביקשנו לבחון עמדה תיאורטית זו הוא המזרח התיכון . מאחר שמשתתפי הסדנה היו חוקרים ישראלים , מטבע הדברים השדה הישראלי זכה ליתר תשומת לב . סוגיית המגדר במדינות הלאום במזרח התיכון נדונה רבות במחקר . משנות השמונים ואילך ראו אור מספר לא מבוטל של מחקרים בנושא , בעיקר בהקשר של המרחב האסלאמי , המתואר לא פעם כמרחב הנקרע בין מסורת לשינוי , בין עולם דתי הדבק בעבר לבין הרצון להשתייך לעולם המערבי המודרני . כתיבה זו הייתה חלק מהניסיון לתת קול לנשים בזירות הפוליטיות ולתקן בתוך כך את התדמית כאילו הן הודרו לחלוטין ממוקדי הכוח הציבוריים במרוצת ההיסטוריה . דוגמה חלוצית למגמה זו היא ספרה של לסלי פירס ( Peirce 1993 ) על ההרמון האימפריאלי , השופך אור חדש על הפוליטיקה העות 'מאנית ועל מקומן המרכזי של הנשים בה . נוסף על מחקרים מסוג זה , המבקשים לתקן אפליה בתחומי הזירות הפוליטיות והמוסדיות , נערכו בשני העשורים האחרונים גם מחקרים רבים על נשים במבנים חברתיים מצומצמים יותר - במסגרת השבטית , הקהילתית והמשפחתית . מחקריהן של ג ' ודית טאקר על נשים במצרים במאה התשע - עשרה ( Tucker 1985 ) ושל מרגרט מריוות ' ר על משפחה וחברה בחלב בתקופה העות ' מאנית ( Meriwether 1999 ) שיקפו את המגמות הרווחות בחקר ההיסטוריה של האזור וגילמו את המעבר מהיסטוריה פוליטית להיסטוריה חברתית - כלכלית . גם במחקר האקדמי בישראל הפכה ההיסטוריה של נשים לתחום ידע מקובל , כפי שמעידים שורה של פרסומים שראו אור בעברית , ובהם הספר נשים ומגדר במזרח התיכון במאה העשרים בעריכת רות רודד ונגה אפרתי ( , ( 2009 והספר נשים במזרח התיכון : בין מסורת לשינוי בעריכת עפרה בנג ' ו ( . ( 2004 המחקרים החדשים ביקשו לתקן את המצב הקיים שבו נשים נעדרות מהבמה ההיסטורית האקדמית במערב , ובחלקם יש אף הצעה לסדר יום מחקרי פמיניסטי ברוח רעיונותיהן של ג ' ואן סקוט ( Scott 1996 ) ואחרות ( ראו למשל מלמן . ( 1993 ואולם , בספרים שהופיעו בעברית בולט היעדרה של ישראל כאחד ממושאי המחקר . היעדר זה מעיד על הנחה לא מוצהרת של המחקר האקדמי , שלפיה ישראל איננה חלק מהמזרח התיכון אלא מהעולם המערבי בלבד . בכך מתעלם המחקר מקבוצות חשובות של האוכלוסייה בישראל הנטועות בהיסטוריה של האזור . יתר על כן , גם מרבית הספרים העוסקים בנשים בישראל אינם ממקמים
|
|