|
|
עמוד:13
עם האידאלים המוסריים . השאיפה לאיחוד כזה — " האמת האמתי " , כפי שהגדירו ברנר במאמרו על מיכאילובסקי — אכן יכולה להצטייר כחיפוש רליגיוזי במהותו . כמו שנראה להלן , הגותו של ברנר , על הסתירות שבה , איננה מושתתת על " אמת טהורה " אי רציונלית , כי אם על יסודות רציונליים ברורים . מושג " האמת " והיסודות הרציונליים הביקורתיים במחשבתו של ברנר כבר נדונו בספרו של מנחם ברינקר שנזכר לעיל , וגם במאמרו של חנן חבר " שארית החזון : ' הז ' אנר הארצישראלי ואביזריהו ' מאת י " ח ברנר" ( 2007 ) המנתח את התקפתו המתוחכמת של ברנר על ביטויי הראליזם הוולגרי בספרות הארץ ישראלית . עוד הנחת יסוד בעבודה הזאת תהיה אפוא שברנר היה בראש ובראשונה אינטלקטואל ביקורתי מובהק . בהקשר הזה יש לציין גם את ספרו החדש של בעז ערפלי " מהתחלה : קריאה חדשה ביצירות מרכזיות של יוסף חיים ברנר " ( 2008 ) המציג את ביקורת האידאולוגיות כיסוד עיקרי במחשבתו של ברנר . ואכן , כמו שנרמז לעיל , לא זו בלבד שברנר חתר בעקביות לרוויזיה של כל האידאולוגיות בעולם היהודי והלא יהודי , אלא שהגותו היא מעין אתר התנגשות בין האידאולוגיות ודגמי המחשבה למיניהם . עם זאת , אין להסיק מכך שביקורת האידאולוגיות של ברנר מתבססת על עמדה אקזיסטנציאליסטית דווקא , אם מייחסים למושג האקזיסטנציאליזם את משמעות ה " עמידה מול האמת" שאינה תלויה בדיספוזיציות אינטלקטואליות או אידאולוגיות כלשהן . ביקורת האידאולוגיות של ברנר מתבססת במידה רבה על הספקנות העמוקה של ההוגים הסוציאליסטים הלא מרקסיסטים , בעיקר מיכאילובסקי ולברוב , כלפי ניסיונותיהן של האידאולוגיות הפוזיטיביסטיות ( מרקסיזם , ליברליזם ) לפרש את מהלך ההיסטוריה ואת החיים בכלל באמצעות תבניות מוכנות מראש . עיון בכתביו הפובליציסטיים והביקורתיים של ברנר מראה באופן חד משמעי שלברנר היתה אידאולוגיה שראויה להגדרה " ציונות נרודניקית " , או " ציונות סוציאליסטית לא מרקסיסטית " . הגדרה זו עולה בקנה אחד גם עם דיונו של יונתן פרנקל בעמדותיו הטריטוריאליסטיות של ברנר במאמרו “ Y osef Haim Brenner , the ‘ Half - Intelligentsia ’ , and Russian - Jewish ”( . ( 2009 ) Politics ( 1899 – 1908 ראוי לציין שזיקתו העמוקה של ברנר לשיח האידאולוגי הרוסי עומדת בניגוד גמור לניסיונו של אבי שגיא בספרו " להיות יהודי : י " ח ברנר כאקזיסטנציאליסט יהודי " ( 2007 ) להגדיר את מחשבתו של
|
|