|
|
עמוד:10
יצירתו של י " ח ברנר בראי המחקר אף שיצירתו של ברנר נדונה בספרות המחקרית בחיבורים רבים , זיקתה לספרות הרוסית עדיין זקוקה למחקר מקיף , וזה מוגש לקורא בספר הזה . ברוב של ברנר למושגי היסוד ( " האמת " , " הקדמה " ו " המהפכה " ) בסוציולוגיה הסובייקטיבית של ההוגים הנרודניקים מיכאילובסקי ולברוב , והוא מלווה בהתייחסות מפורטת למתח בין הפרשנות הדטרמיניסטית של ההיסטוריה ( בהשפעת הגל ומרקס ) ובין הפרשנות האגנוסטית ( בהשפעת קאנט ) . הפרק גם מתחקה על יחסו האמביוולנטי של ברנר לתורת המוסר של לב טולסטוי , החל בהערצה בימי נעוריו , דרך התפכחות הדרגתית , וכלה בניסיונות לשלבה בחזונו לקיום היהודי השלם ( הסינתזה הטולסטויאנית נרודניקית ) . הפרק החמישי והאחרון דן בניסיונו של ברנר לתת ביטוי אמנותי לחוויותיו הרגשיות והאינטלקטואליות — שהן חוויות של צעיר יהודי טיפוסי — לפיתויי האקולטורציה לתרבות הרוסית הגבוהה מכאן , ולחשיפתו לתרבות הרוסית העממית מכאן . הנחת היסוד לדיון הזה היא שבעקבות בלינסקי ניסה ברנר בכתיבתו הבלטריסטית להקפיד על עקרון הסינכרוניות של היצירה הספרותית , דהיינו התאמת הזמן והמרחב של היצירה הספרותית לניסיון החיים של המחבר . ואולם מידת הנוכחות של המחשבה הפוליטית , הפילוסופית והספרותית הרוסית ברומנים " בחורף " ו " מסביב לנקודה " גדולה לעומת יצירותיו המוקדמות יותר והמאוחרות יותר של ברנר . במערכת הרב קולית שעיצב ברנר בשני הרומנים האלה אנו יכולים לשמוע בצד קולם של הציונים המדיניים והציונים ה " נרודניקיים " גם את קולם של הסוציאליסטים המרקסיסטיים , של תלמידי טולסטוי ושל הניטשיאנים הדקדנטיים . המרכיב המסאי הבולט ב " בחורף " וב " מסביב לנקודה " אף מאפשר להשתמש בהם בדיון במחשבתו האסתטית והחברתית של ברנר . עקבות המחשבה הרוסית ניכרים גם בסיפורת הלונדונית והארץ ישראלית , אבל הם הולכים ומתמעטים עם הגדלת המרחק הגאוגרפי מרוסיה , ואולי גם עם צמיחתו להוגה מקורי בזכות עצמו . עם זאת , בדיעבד אף אפשר לטעון כי יש בכך משום הגשמת עקרון הסינכרוניות , המרכזי כל כך באסתטיקה הראליסטית הרוסית .
|
|