|
|
עמוד:7
מטרת החיבור התרבות היהודית במזרח אירופה בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים התפתחה בזיקה הדוקה לתרבות הרוסית . זיקה זו באה לידי ביטוי בהשתלבות היהודים בחיי הרוח של החברה הרוסית מכאן , ובזרימת הרעיונות שהעסיקו את חיי התרבות והפוליטיקה ברוסיה אל השיח היהודי מכאן . עם זאת , השפעת הספרות הרוסית והמחשבה החברתית הרוסית על השיח היהודי לא הובילה להפנמה מלאה של הרכיבים הרוסיים בתרבות היהודית בגלל השוני באופק הציפיות ובדילמות הקיומיות בין התרבות הרוסית לתרבות היהודית . במובן זה היה תהליך פיענוח הרכיבים הרוסיים וקידודם מחדש לצורכי השיח היהודי תהליך פרגמטי ביסודו . זאת ועוד , התהליך הזה התרחש תמיד בתיווכם של סופרים והוגי דעות , ולכן הרעיונות שחלחלו מתרבות לתרבות עברו דרך מסננת של אוטונומיה יצירתית והעדפות אישיות של המתווכים . הבנת הפנמת הדפוסים התרבותיים הרוסיים בשיח היהודי מחייבת אפוא קודם כול מחקר ממוקד על יצירתו של הוגה אחד ( מונוגרפיה ) . יצירתו של יוסף חיים ברנר היא מקרה מובהק של מתח בין שתי מערכות תרבותיות . אף על פי שכתביו עוסקים באופן גורף בדילמות הקיומיות של העם היהודי , הכלים המחשבתיים המשמשים אותו אופייניים לספרות הרוסית דווקא . במחצית השנייה של המאה התשע עשרה היתה הספרות הרוסית למסגרת יחידה במינה לבירור השאלות החברתיות והפוליטיות , הן בשל מגבלות הצנזורה והן משום שיצירות ספרות היו מעין ססמוגרף מבוא
|
|