|
|
עמוד:
מודיעין וספר איש מודיעין נבון יצחק נבון , הוצאת כתר ירושלים , תשע ” ו , 2015 עמ ’ 445 יצחק נבון מוכר בישראל כנשיא החמישי וכשר החינוך לשעבר , אך מעט ידוע על היותו איש מודיעין בתקופת מלחמת העצמאות . בספר אוטוביוגרפי חדש שכתב נבון הוא פותח צוהר למעשי המודיעין בתקופה ההיא . יצחק נבון הלך לאחרונה לעולמו בגיל . 94 מצאנו לנכון להעלות את זכרו בדברים שפרסם נבון עצמו בספרו שיצא לאור השנה ליקט : אפרים לפיד | תא " ל ( מיל ' ) פעילותי ב ” הגנה ” הביאה בסופו של דבר לתפנית משמעותית בחיי . בשלב מסוים קיבלתי הוראה ממפקדי , שמואל ( זיאמה ) דיבון , לצאת ללבנון ולהקים שם רשת מודיעין בכיסוי של סטודנט הלומד באוניברסיטה האמריקנית בביירות . קיבלתי עלי את המשימה וכיוון שהנחתי שאלך ללמוד בביירות , התפטרתי מעבודתי בתיכון . עתה הייתי צריך להסדיר את קבלתי לאוניברסיטה האמריקאית . בארץ שהתה אז משלחת מטעם האוניברסיטה שבחנה בקשות של תלמידים פוטנציאליים . אך כששמעו מפי בעת ראיון הקבלה שברצוני להתמחות בספרות ערבית , שאלו : “ איזה צורך יש להגיע לביירות ? שהרי רמת ההוראה במקצוע הזה טובה מאוד כאן . עניתי “ כי חשוב ללמוד מקצוע זה בארץ ערבית ” . אינני יודע אם חשדו בי או שמא היה הסירוב ענייני , אך מכל מקום לא התקבלתי ללימודים . עתה נותרתי קירח מכאן ומכאן : ללימודים באוניברסיטה בלבנון לא התקבלתי ואת משרתי כמורה ומחנך בתיכון נטשתי . זו הייתה תקופה של מאבק , חרדה ומבוכה בתוכנו . בימים קשים אלו ראיתי ושמעתי לראשונה את בן - גוריון , שהיה אז יושב ראש הסוכנות היהודית . ערב אחד התכנסו המונים ברחבת חצר בית הספר “ למל ” להאזין לנאום של בן - גוריון נגד המדיניות הבריטית . החצר הייתה מלאה מפה לפה , והקהל האזין לנאום בעמידה . כרבים אחרים , התיישבתי על המדרכה בחוץ ליד חזית קולנוע אדיסון והאזנתי בדממה . הייתה זו הפעם הראשונה ששמעתי אותו . היה לו קול אדיר . הוא תקף את הממשלה הבריטית ואת מדיניותה וקרא להיאבק נגד “ הספר הלבן ” ולהמשיך בנחישות את העלייה וההתיישבות בדרך להקמת מדינה עברית . היה משהו בנימה ובחיתוך דיבורו . עוצמה בלתי רגילה שחדרה לתוכי ונסכה בי ביטחון . הייתה לי תחושה שהנה עומד כאן בראש היישוב אדם עז נפש , היודע את דרכו ואומר דברים ברורים . חשתי כאילו אבן נגולה אז מעל לבי . ידעתי שאני מוכן ללכת אחריו אך באותו זמן לא היה לידיעה כל ביטוי של ממש , שכן לא הכרתי אותו באופן אישי . עולה על אוטובוס בדרך לפגישה עם מודיע בשלב זה , ואני כבן , 25 פנו אלי שוב מה ” הגנה” והטילו עלי לשמש ראש המחלקה הערבית של הש ” י , שירות הידיעות של ה ” הגנה ” , באזור ירושלים . באותה עת ממש , בלי ידיעתי , אחותי מזל שעבדה באותה תקופה בדואר , שירתה בש ” י במחלקה האנגלית . האזור שהיה בפיקוחי השתרע מחברון בדרום ועד רמאללה בצפון , ומיריחו במזרח ועד לטרון במערב . מילאתי תפקיד זה בשנים 1948 - 1946 ובכלל זה מלחמת העצמאות . המחלקה הערבית הייתה אחת משלוש מחלקות המודיעין , לצד המחלקה האנגלית בראשות אברהם קדרון , בוריס גוראל ותמר אשל , והמחלקה היהודית שבראשה עמד משה ריבלין . קודמי בתפקיד היה יעקב עיני , שעשה עבודה יוצאת מן הכלל בהתחשב בעובדה המפליאה שהוא לבדו היה כל המחלקה הערבית של המודיעין של ה ” הגנה ” בירושלים , אדם אחד שנשא על כתפיו את משא האחריות הגדולה . היו לו סוכנים ערבים אחדים והוא שאב מידע גם מיהודים שהיו להם קשרים עם ערבים . כמובן שלצד הבר , כלומר הידיעות האמינות , היה גם המוץ : הסוכנים הערבים מסרו לפעמים ידיעות שלא היה להן בסיס . זכור לי במיוחד אחד הסוכנים הללו , שהיה בעל קשרים עם הוועד הערבי העליון . הוא היה אדם פיקח בצורה בלתי רגילה והייתה לו גישה למידע מהימן ביותר , אלא שלמדנו לדעת שכאשר לא היו בידיו ידיעות היה ממציא אותן כדי לרצות אותנו . היינו צריכים ללמוד מתי המידע שהביא אמין ומתי מפוברק , אבל מכיוון שאחוז המידע האמין בדיווחיו היה גבוה למדי , למדנו לשאת בלית ברירה גם את מעט השקרים . מודיע אחר היה עיתונאי ערבי מוסלמי שידע להתהלך עם הבריות ונכנס כבן בית בחוגים הגבוהים של ההנהגה המוסלמית בירושלים שהייתה אז המרכז הפוליטי הערבי . שלישי היה קומוניסט ששטם משטמה קשה את ההנהגה הערבית ובחר לסייע בידינו וכן הלאה . המרחב הגדול שבו נאלצתי לטפל מבחינה מודיעינית היה מעל לכוחותיו של אדם אחד , ולכן כעבור כשנה קיבלתי לפיקודי עוזר , דוד אורן - אהרונוב , בחור ששירת בעבר ב ”חיל הספר ” הירדני . הטלתי עליו את הטיפול בכפרים הערביים במרחב . מכיוון שלא היה לנו כלי רכב , נאלצתי לבזבז יום שלם בנסיעות בתחבורה ציבורית כאשר הייתי צריך להיפגש עם מודיעים באזור חברון , יריחו או רמאללה : הייתי עולה על האוטובוס הנוסע לאותו מקום ואחר כך מכתת רגלי למקום המפגש עם המודיע . זכור לי במיוחד אחד הסוכנים הללו , שהיה בעל קשרים עם הוועד הערבי העליון . הוא היה אדם פיקח בצורה בלתי רגילה והייתה לו גישה למידע מהימן ביותר , אלא שלמדנו לדעת שכאשר לא היו בידיו ידיעות היה ממציא אותן כדי לרצות אותנו . היינו צריכים ללמוד מתי המידע שהביא אמין ומתי מפוברק , אבל מכיוון שאחוז המידע האמין בדיווחיו היה גבוה למדי , למדנו לשאת בלית ברירה גם את מעט השקרים
|
|