|
|
עמוד:
הימים , בשעת הפסקת הבוקר , פנה אליי יואל בן פורת וביקש ממני , בשל עבודתו הרבה , כי אביא לו דבר מה מהשק״ם . בעודו מזדרז להושיט לי את סכום הכסף הנדרש , השבתי לו משהו בנוסח : « המפקד , אני לא נוהג ללכת לשק״ם בהפסקות , אלא להמשיך ולעבוד״ . בחדר השתררה דממה - דומה היה שהקצינים הזוטרים מסביב המתינו בדריכות להמשך . יואל התבונן בי במבט אוהד ואמר משהו בנוסח הבא : " כל הכבוד , אני מעריך חיילים כמוך " . לא כולם שבו התחנה הבאה - הכנה לקורס קצינים בשבטה ובהמשך בה " ד , 1 אז במחנה סירקין . תחילת הקורס בסתם ימי חול , לכאורה . אך מהר מאוד התגלגלו האירועים למה שיקרא בדיעבד " תקופת ההמתנה " - ימי אי - הוודאות והחשש עם כניסתו המסיבית של צבא מצרים למרחבי סיני החל מאמצע מאי , 1967 ואף תחילת הוצאת כוחותיה מהזירה התימנית . לדפי ההיסטוריה תיכנס אמירתו המפורסמת של נאצר מאותו חודש מאי : " אנו מוכנים . אם רוצה הגנרל רבין לנסות את כוחו במלחמה - אהלן וסהלן " . אני זוכר היטב את אותם הימים , כשאני עומד בפני צוערי הפלוגה ומפקדיה בצל עצי האיקליפטוס של מחנה סירקין , ומרצה , לבקשת קצין החינוך של הבה " ד , " על המצב " . היה מוזר משהו עבורי להיות " סתם חייל " השואב ידיעותיו מעיתונים בלבד , וככזה שותף לאווירת אי - הוודאות הכללית . זאת כאשר לפני זמן קצר נמניתי על חבורה מצומצמת ביחידה שבקיאותה בצבא המצרי רבה מאוד . במרוצת השנים למדתי , ולא בדרך הקלה , שגם חוקרים מומחים , שדומה לעתים כי חלקם מחזיקים מעצמם כיודעי ח "ן ( חוכמת הנסתר ) , אינם יודעים בהכרח מה מזמן העתיד הממתין כמעט מעבר לפינה . סמוך לתחילת פרוץ מלחמת ששת הימים פסקה למעשה פעילות בה״ד . 1 המפקדים , המדריכים והצוערים נשלחו ליחידותיהם או עברו למלא את מינויי החירום שלהם . נשלחתי לבסיס היחידה בהר קרן המשקיף אל פתחת ניצנה , מרחב שאז היה בעל חשיבות אסטרטגית רבה בזירת הדרום . לאחר כמה ימים הוחזרתי למרכז הארץ כדי להצטרף לצוות מוטס שעסק במשימות איסוף מודיעין במרחקים , שלא היו נטולות סיכונים , מעל הפלטפורמה המוטסת של מטוס הסטרטוקרוזר . טסנו במטוס שהיה ידוע בכינוי " מצדה " וזוהה בפי כול כמטוסו של ראש הממשלה דאז , לוי אשכול , מכיוון שהובילו ב - 1966 לסיור ביבשת אפריקה . הפעם " הארכיטקטורה " הפנימית של המטוס הייתה שונה , פונקציונלית מאוד מבחינה טכנולוגית ולא הזכירה הרבה מעברו הממלכתי ; אך עבור " הוותיקים " שבינינו , זה היה שדרוג בהשוואה לטיסות איסוף מודיעין במטוסי נורד שפותחו בסוף שנות ה - . 40 המלחמה החלה ב - 5 ביוני והסתיימה ב - . 10 שבתי לבה " ד . 1 היה משהו עצוב באוויר . לא כולם שבו . מפקד הבה״ד , אל״ם שלמה אלטון , וסגן מפקד הבה״ד , סא״ל מיכאל פייקס , היו בין הנופלים במלחמה . החיים נמשכו וכך גם הושלמו פרקיו החסרים של קורס הקצינים . בטקס הסיום - ענידת סיכות המ " ם . המשך המסלול , קורס הקמ " נים הבסיסי , נאלץ להידחות בשבועות מספר . גבולות המדינה השתנו לבלי היכר ועם השינוי עלה הצורך לבצע התאמות נדרשות , לרבות שטחי ניווטים . כך בית הספר למודיעין הועתק ממחנה דורה שבנתניה למחנה חווארה , הסמוך לשכם . בשל דחיית מועד פתיחת קורס הקמ " נים , מצאתי את עצמי שוב ביחידה , ליתר דיוק במדבר סיני , שכה היטבתי להכירו מתקופת החניכה כמשק ב " ר . היעד - בסיס יחידה שהוקם בקנטרה - מזרח , שבציר הצפוני של סיני , הנושקת לגדה המזרחית של תעלת סואץ ושהינה , בימים שלאחר המלחמה , עיר רפאים . אכן מושגים חדשים של זמן , מרחב וגם מעבר לכך . בפרק זמן זה נחשפתי לתרומתה של היחידה במודיעין טקטי לכוחותינו שבשטח . כשתם פרק זה , שבתי בטרמפים לארץ , יומיים לפני פתיחת קורס הקמ " נים בחווארה . בדרך נקלעתי לתאונת דרכים ; " הועפתי " מהרכב אל אספלט הכביש . עוד טרם הגוף עיכל את עוצמת החבטה , הספקתי לסייע בפינוי חומרי נפץ מהרכב הבוער ( הכול תועד במצלמה שתמיד הייתה קשורה בדרכים על צווארי ) . לאחר מכן כמעט לא יכולתי לנוע , אך בתאג " ד לא אבחנו פגיעה קונקרטית . לא שאלתי , לא תהיתי ; עז היה הרצון להגיע לפתיחת קורס הקמ " נים ( אוגוסט . ( 1967 קשה היה להסתיר את הפגיעות במהלך ראיון הפתיחה של הקורס . מפקד הקורס עודדני : " החודש הראשון הוא בעיקרו בכיתת הלימוד . אני מאמין שהכול יסתדר עד תחילת פרק הניווטים שלאחריו " . וכך היה . חוויה עמוקה , לנווט ולסייר במרחביה החדשים של ישראל . הקורס הגיע לסיומו - טקס ענידת הדרגות ע "י ראש אמ " ן , האלוף אהרן יריב , מפקד ואדם יקר שאותו אפגוש בהמשך הדרך . עם גמר הטקס בישרו לי נציגי היחידה כי אני נשלח מיד לסיני . שהקב " ר לא יתערב במחקר תחילת אוקטובר . 1967 התחנה הראשונה היא מבנה תת - קרקעי בקרבת צומת טסה , כ - 35 ק "מ ממזרח לעיר איסמעיליה . זכור לי היטב ה - 21 אוקטובר . בשעות הלילה המאוחרות של אותו היום קלטנו שורה ארוכה של דיווחים מצריים , נטולי קונטקסט עבורנו , לא מובנים דיים , אך מטרידים מאוד . בדיעבד , לאחר הבהרות מהמפקדה , הבנו כי מדובר בדיווחים מצריים על שנגלה לעיניהם מיד לאחר טיבוע המשחתת אח " י אילת באמצעות טילי ים - ים ששוגרו ע "י חיל הים המצרי לעבר המשחתת , שביצעה סיור ביטחון שוטף מול חופי חצי האי סיני , לא הרחק מפורט סעיד . 47 מאנשי צוות המשחתת נהרגו ורבים יותר נפצעו . במושגים גאוגרפיים יחסיים , היינו ממוקמים קרוב למדי . לאחר למעלה מחודש שם , במבנה התת - קרקעי , יצאתי לחופשה ארצה – כך חשבתי . בהגיעי למרכז הלוגיסטי של היחידה בבסיס רפידים ( בביר גפגפה ) , המתינה לי הפתעה . נאמר לי כי אני ממשיך ל " מאחז " יחידתי חדש על ג 'בל אום חשיבה , שבצפון מערב חצי האי סיני . סמוך לעלייתי למסוק בדרכי לשם עוד הספיקו להבהיר לי בשיחת טלפון מהמפקדה כי מכיוון שאני אהיה שם איש הב " ר היחיד עם דרגות על הכתפיים , אהיה זה שיישא באחריות לכל טעות ... מכיוון שכבר התחלתי " להתרגל " לסוג תקשורת בין - אישית שכזו , לא הייתי זקוק ליום לימודים ארוך . המשכתי לעוד כחודש במקום חדש זה , שייכנס להיסטוריה כבסיס " בבל " . היינו מבודדים מאוד בהתחלה ; ללא דרך גישה יבשתית , שכן זו נפרצה רק במהלך . 1968 בתחילת הדרך ישנו באוהלים . סופות חול , קור עז בלילות החורף , ללא מים זורמים , וחופשות מעטות מאוד . כל יציאה לחופשה של איש ב "ר הייתה " אופרציה " . מנגד , היו משימות רבות ועוד יותר אחריות תובענית , ודאי מנקודת המבט של עבודת הב " ר , נוכח חלקנו המשמעותי במשימת התרעה בזירה הדרומית . אך התגמול היה עצום קצין בכיר אמר לי שבני מחזורי לקורס הקצינים המשרתים במפקדה - שהקפידו להתהלך במדי א ' מבהיקים מבד דקרוןשממ ש אז " הוכנסולשירות " - קיבלו לאחרונה את דרגות הסגן בטקס מרשים . הוא הושיט לי דרגות סגן שנשארו מהטקס , ונפרדנו . הלכתי לחדרון קטן בלשכה , צמוד למטבח או לשירותים . שם , מול המראה התלויה מעל הכיור , ענדתי לעצמי את הדרגות בטקס מרשים עוד יותר
|
|