|
|
עמוד:
מיותרת . תפקיד המודיעין במלחמה השתנה ממתן ההתרעה הקלסית לליווי הכוחות בזמן המלחמה . האויבים הפכו בעיקר לנסתרים . היום תפקיד המודיעין הוא לא רק להגיד ' זה המאמץ העיקרי של האויב – תפגע בו פה ותנצח ' . כי יש הרבה נקודות לפגוע בהן . מפזל של 30 חלקים זה הפך לפזל של 5 , 000 חלקים , ולכל חלק יש ערך מאוד מוגבל . אם תביא כמה חתיכות , תביא ערך יותר גדול . ואם תבין את היחס בין החתיכות השונות ותדע לדבר על ה ' חורים ' , החתיכות החסרות – תתחיל לתרום לניצחון " . לגבי חשיבות המודיעין מוסיף הלוי : " משקלו של המודיעין במעשה המלחמה עלה . אנחנו רוצים להיות מודיעין שלא ' רק' מסייע לנצח במלחמה – הוא ממש משתתף בניצחון . לא בגלל התהילה , אלא כי קשה מאוד לנצח את הגופים והארגונים האלה בהיעדר תשתית מודיעינית חזקה . הניצחון המיוחל פוגע באויב ולוקח לו את היכולות הכי משמעותיות שהוא בנה כדי להכות אותנו . אם אנחנו לא יודעים בדיוק מה האויב בונה , איפה ואיך - לא נוכל לקחת את זה ממנו " . כתרי : זה במובן הפיזי , של מערכות איסופיות כאלה ואחרות . גם דיכוי הרצון והיכולת של האויב להילחם ולהקריב הוא יעד ? " בפירוש כן . דיברתי על מניעת מלחמות ועל השתתפות בניצחון , אבל נדרש גם מאמץ בתווך - למנוע את המלחמות . בין כל שתי מלחמות יש תקופה שבה חותרים לדחיית המלחמה הבאה - אבל לא מפני שלא נעים לנו היום , אלא כדי ליצור תנאים טובים יותר . ואז השאלה היא , איך ליצור תנאים כאלה ? פה המטרה היא שעקומת בניין הכוח של האויב תהיה פחות תלולה . ככל שהיא תלולה יותר , המוטיבציה שלו לעבור ללחימה תגיע מוקדם יותר . מי שרוכש יכולות לחימה טובות מתחיל להאמין בהן ומוכן לגשת למלחמה . הג ' יהאד האסלאמי הקיצוני , חזבאללה , חמאס ואירן לא מקבלים את נוכחותה של מדינת ישראל . וכשזה הבסיס האידאולוגי , יש סדק שמשתמשים בו מדי פעם , והם אומרים ' נדבר , נעשה הסכם , נגיע לרגיעה ' . לא כי ויתרנו על האידאולוגיה , פשוט כי יותר טוב כרגע מבחינה טקטית לעשות את זה ' בתשלומים "' . רמות : יש פה נקודה חשובה - ההרתעה . קשה להרתיע מתאבדים , וצריך לכלול את מרכיב ההרתעה גם בשיקולים שדיברת עליהם . תפיסת האויב את יכולת ההתרעה שלך תורמת ליכולת הזו . " אני חושב שזה אפילו יותר עמוק מזה . שלוש המילים שטבע בן - גוריון , שעומדות עד היום בבסיס תפיסת הביטחון של מדינת ישראל , הן התרעה , הרתעה והכרעה . הן לא פסקו מלהיות רלוונטיות , אבל הן שונות מאוד כשמדובר בארגונים הללו . כי מהי הכרעה עבור ארגון ? האם יש תמונה שבה יושב גנרל ישראלי בצד אחד של השולחן ונסראללה , בצדו השני , חותם על כתב כניעה ? או על הסכם כמו בקילומטר ה - , 101 הסכמי שביתת הנשק ב - 1949 או בהסכמים עם הסורים ב - ? 1974 התרעה מול ארגון זה סיפור אחר לגמרי , ואילו ההרתעה היא חרב פיפיות , כי הרתעה היא טובה , אבל הרתעה מופרזת עלולה להביא את האויב לפעולה בסביבה לא יציבה . ראו את מלחמות סיני , ששת הימים , יום הכיפורים : אלה מלחמות שנהגו בחדרי חדרים מבעוד מועד . מישהו ישב , הגדיר רציונל , פרס מפות , עשה תכנית ואמר ' אני הולך למלחמה ' . הייתה אי - ודאות אדירה לגבי מהלך הפתיחה , מהלך הסיום , מה יעשה האויב , אבל מישהו ישב ותכנן מלחמה . היום שני הצדדים לא רוצים מלחמה , יודעים זה על זה לא מעט ואפילו מבינים את הרציונל זה של זה . ועדיין , מלחמה יכולה לפרוץ גם כששני הצדדים ממש לא רוצים בה . אפשר להמליץ על ביצוע פעולה אחת , וכמו שמתחיל שיטפון – הגב מתמלא , ועוד קצת , ואז גולש , יש תגובת נגד של הצד השני והופ - חלפו יומיים ואנחנו במלחמה . לא רצינו , לא התכוונו , וכך גם הצד השני - אבל אנחנו במלחמה " . רמות : המצב הלא ברור הזה , עם אויב שאינו זה שלמדנו להילחם בו , זה האיום העיקרי כרגע ? " כן " . " איש המודיעין צריך להכיל בתוכו הרבה מיזוגים" לדברי הלוי , המעשה המודיעיני עצמו חווה תמורות גדולות , שמשנות את יישומו . " אנחנו עמוק בתוך העידן הטכנולוגי . הטכנולוגיה קנתה בעשורים האחרונים מקום מאוד חשוב במעשה המודיעיני , במעשה המלחמה . אבל המקום שלה היום כה מרכזי , שזה כבר עידן פוסט - טכנולוגי . היום השאלה היא איך משלבים דיסציפלינות וטכנולוגיות שונות עם המודיעין כך הגופים שיהיו מולנו אינם גדולים וחזקים כפי שהיו צבאות סוריה ומצרים בעבר , אבל הם מחזיקים ביכולות מדינתיות , לפעמים מדינתיות - אסטרטגיות , שיש למעט מאוד מדינות . הגופים האלה מתנהלים ברמה מאוד נמוכה של ' אחריותיות ' , כלומר : הם יכולים לעשות פעולות כשנים של שינוי גדול שקשה מאוד לצפות או להבין את הרציונל הטמון בהן
|
|