|
|
עמוד:
ככלל , כדי לייצר מענה נכון צריך לשלב בין יכולת אופרטיבית , יכולת מודיעינית ויכולת טכנולוגית , ולהתיך אותן לעשייה אחת . זה דורש כמעט שינוי ב - DNA של ארגון " . כתרי : כששאלו את יואל בן - פורת המנוח איזה מין איש מודיעין הוא רוצה לייצר בעקבות משבר מלחמת יום הכיפורים בנושאי ההתרעה ועוד , הוא ענה : ' אני רוצה ערביסט מהנדס ' . מהו מקומו של איש המודיעין במוסד ? " את הערכת המודיעין נותן איש מודיעין , איש מחקר . בשביל זה יש אנשים בעלי ותק של 30 שנה במקצוע , שהם מיומנים ומבינים את הזירה . הם יודעים לקרוא את החומר , לעכל אותו ולהבנות אותו . אם לא גדלת בתוך מערכת המחקר , אל תעז לתת הערכת מודיעין , כי אתה יכול רק ליפול . אדם שלא גדל והתחנך לקרוא מודיעין , עלול להסתמך על ידיעה בודדת , ' תסמונת הידיעה האחרונה ' , ובכך לקחת את המערכת ולטלטל אותה מצד לצד " . כתרי : מי הוא מעריך המודיעין הלאומי היום ( פעם היה ברור , לכאורה , כיום המרחב והאיומים השתנו )? מהם קווי התפר והחיכוך בין השירותים בתחום הזה ? " הערכת המודיעין הלאומית היא רחבה , וכוללת , בסופו של דבר את הערכתם של בעלי התפקידים בדרג האופרטיבי ואת השיקולים המדיניים האסטרטגיים של ממשלת ישראל . לכן , בראייתי , ' המעריך הלאומי ' הוא ראש הממשלה " . " שאת הקומה ה - 66 יבנה מישהו אחר" כתרי : איזה איש מוסד אתה רוצה ? " במוסד משרתים אנשים שונים , ממגוון רחב של מקצועות . זה סוד הקסם של הארגון , שיש בו הכול . בדרך כלל , אדם שלמד ארכיטקטורה למשל , כמו אבי ז " ל , או למד רפואה , מתייצב במקצוע שלו מרגע שגמר את הלימודים ועד שהוא בא בימים . הוא יכול להתפתח בתוך המקצוע , אך הרופא לא יהפוך לאסטרונאוט . אבל במוסד אפשר להחליף מקצועות , ללמוד מקצועות חדשים , כמובן על בסיס יכולות אישיות מתאימות . בשנת , 1982 שנתיים אחרי שנקלטתי למוסד , שאלו אותי עד מתי אהיה בארגון . השבתי : ' כל עוד זה יעניין ' . עבור 30 שנה מאז השאלה , וזה עדיין מעניין . אין משימה שהארגון לא יודע לבצע . השמים הם הגבול " . כתרי : שתף אותנו בראייה שלך לגבי הקשר של המוסד למל " ם , מעבר לכבוד ולהנצחת החללים . " עשיית המל " ם בתחום חקר המודיעין והמדיניות הינה ערכית וחשובה , וזו רק תחילת הדרך . בראייתי , המל "ם צריך להיות ברמה של מכון מחקר , שבו תציב קהילת המודיעין עוזרי מחקר באורח קבע , שתעשיר אותה גם ברמה הכוללת וגם ברמת ההסתכלות החוצה . התרומה של המל " ם למערכות האופרטיביות ולדעתי גם לדרג המדיני , היא משמעותית וחשובה . למל " ם כגוף חיצוני לארגונים אלו , יש היכולת להסתכל על הדברים בצורה רחבה , שקולה ובהירה יותר ולהעשיר את המערכות בהרבה תובנות . אני חושב שהדרך נכונה , ושההסתכלות צריכה להיות בהרבה מעבר למורשת ולזיכרון . זה החיבור של העבר לעתיד " . וינטרוב : מה לדעתך מקומם של המורשת והזיכרון במערכת החינוכית של המוסד ? בהדרכה ? " אמר מישהו חכם ממני : ' מי שאין לו עבר , אין לו עתיד ' . מערכות מהסוג שלנו בנויות שכבות - שכבות . המוסד היה השנה בן 65 וזה משול לבניין בן 65 קומות , וצריכים כעת לבנות את הקומות הבאות . קומה 65 יושבת על קומה 64 . 64 יושבת על 63 וכן הלאה , ובסוף על יסודות . אינך יכול לבנות בניין מקומה 65 ומעלה , אם אינך מכיר את היסודות . מעבר לעובדה שאתה חושב שאתה ממציא את הגלגל מחדש , אתה גם לא לומד . הלימוד בא מלמטה , מהעבר . ופה למורשת יש תפקיד חשוב מאוד . האם אנחנו טובים בזה ? הרבה פחות ממה שהיינו צריכים להיות . אני מכיר ארגונים שמחקר המורשת טבוע בהם , כמעט בחוק . אסור לו לארגון לתעדף משאבים המוקצים לפעילותו המבצעית , על חשבון מורשתו . ארגון מחויב לשמר ולטפח את נושא המורשת הארגונית " . כתרי : תואיל לסכם בקצרה את התקופה שבה כיהנת כראש המוסד ? " תפקיד כזה אפשר לסכם רק ברגע שמעבירים את המנדט לבא אחריך . לא לפני כן . כשנכנסתי לתפקיד הזה חשבתי שקדנציה של חמש שנים היא מעל ומעבר , ולא צריך להאריך אותה ולו בשעה אחת . אני בניתי את קומות 61 עד , 65 שאת הקומה ה - 66 יבנה הבא אחריי " . אנחנו חיים היום בעולם של " , " friendemy שבו כל אחד הוא גם friend וגם enemy באותו זמן . ברגע אחד הוא אויב , וברגע השני הוא ידיד . עם כל אחד מהכוחות שפועלים כאן במזרח התיכון , או בכלל בגלובוס , יש מטרות ויעדים משותפים לצד יריבות ותחרות . ארגון כמו המוסד עובד בדרך הטבע רק באזור האפור , וכל אחד , מבחינתו , הוא גם יריב וגם ידיד"
|
|