|
|
עמוד:
ותיקים משתפים : ראשית הדרך " אני מסתובב בכל הארץ , רואה אנדרטאות של כל חילות הצבא , ולחיל המודיעין אין אנדרטה לזכר הנופלים שלו ? " תהליך הקמת המל " ם היה ממושך ומורכב ודמויות רבות שיחקו בו תפקיד . גבוה מאוד ברשימת העוסקים במלאכה נמצאים יוסף מרזוק , שייקה דליות ויהודה פרידמן , ששוחחו עמנו על גיבוש תכניות בצל קשיי מימון , על תורמים מפתיעים ועל הלקח החשוב שלימד אותם עיתונאי מה " ניו יורק טיימס" ראיינו : רון כתרי ואפי מלצר התחלתו של המרכז למורשת המודיעין , כמו כל פרויקט גדול ורב - זרועות , לא הייתה פשוטה ונטולת מהמורות . יוסף מרזוק מספר איך הכול התחיל מנקודת מבטו . " ביום החיל של חיל המודיעין , בשנת 1979 נדמה לי , הוזמנו לטקס בבה " ד . 15 בסוף הטקס צביקה שילר , שהיה קמנ " ר , אמר למשפחות השכולות ולנו את המילים האלה : ' אני מסתובב בכל הארץ , רואה אנדרטאות של כל חילות הצבא , ולחיל המודיעין אין אנדרטה לזכר הנופלים שלו . אתן , המשפחות , יכולות ליזום את זה . חיל המודיעין לא יכול . מי מוכן להתנדב ? 12 איש התנדבו , בהם משה סופר ואני , והתחלנו לשבת . ברוב המקרים ישבנו בלשכתו של צביקה שילר בקריה " . כדי לפצוח בביצוע המשימה נדרשו משאבים מסוגים שונים , וראשית כול – מימון . " אחרי שעשינו את מיטב מאמצינו באיסוף כספים לטובת ההקמה , הגענו רק כדי עשירית הסכום שהיה דרוש לתקציב " , נזכר מרזוק . " אמרו לנו ' מה אתם מקשקשים ? תפנו לראשי השירותים , הם בראש המשק , הם יפתרו לכם את הבעיה ' . התחלקנו לזוגות , וכל זוג פנה לאחד מראשי השירותים " . יהודה פרידמן מוסיף : " כשהגיעו למאיר עמית הוא אמר : ' אני מוכן לקבל את זה על עצמי בתנאי שאני אהיה המנהל . אני אאסוף את כולם ואז נקבל החלטה יחד על הקמת אתר של כל השירותים "' . מרזוק : " משה סופר , שישב לידי , אמר לי ' תשמע , אנחנו לא הצלחנו לעשות כלום , ניתן לו את זה ונקבל את ההנהגה שלו ' . שייקה דליות זוכר את זה קצת אחרת : " הרעיון היה של שלמה גזית , גם מאיר עמית אישר זאת וגם גזית עצמו , שהוא אדם נטול אגו . עמית החל כבר אז לעסוק בנושא החלל ובזמן שהותו בחו " ל התכנסו בין היתר חיים ( ויויאן ) הרצוג , אהרל 'ה יריב ויהושע שגיא , והם החליטו לבחור בו ליושב ראש , שלא בנוכחותו . מאיר התרעם : ' מה זאת אומרת ? בוחרים אותי כשאני לא נוכח ? ' , אז הרצוג אמר לו , וכאן גם אני נכנסתי לתמונה , ' אני אעזור ' . מיד הרצוג הביא שני תורמים , כי כבר אז דיברנו על ארגון קבוצה , שאחר כך דאגתי ששמה יהיה ' ל " ו צדיקים ' . קיבלנו על המקום 100 אלף דולר משניהם " . " הרצוג אמר : כנשיא לא אוכל להתערב" דליות נזכר באנקדוטה אחרת הקשורה לנשיא לשעבר ולמל " ם : " כשהוא קיבל את הנשיאות , הוא לקח אותי לאשתו ואמר לה ' כשתצטרך משהו אני , כנשיא , לא אוכל להתערב ולא ליצור אפליה בין גוף אחד לאחר ' . אבל כתוצאה מפתיחת הדלת הזו , באמצעות אשתו , אורה , הצלחנו לארח קבוצות ידידים בבית הנשיא . אורה הייתה ידידה גדולה של המל " ם . בהמשך החזרנו לה מנה אחת אפיים , כשהתחלנו לארגן ערבים לזכרו של ויויאן . יותר מזה : ויויאן כתב ספר על עצמו ועל אירועים בחייו ולא גמר את הפרק האחרון . השותף הקרוב שלו , לא לספר , אבל לרעות ולקשרים – היה שלמה גזית . ואז באה אורה והבן , תת - אלוף " כשרצו להניח את אבן הפינה נודע , כנראה לשלמה גזית , שבונים בית אבות ברעננה ומשם אפשר לקבל משאית עם דיקטים בהשאלה " , דולה פרידמן פרטים מזיכרונו . " כשביקשו לקבוע היכן ייחרתו שמות החללים , העמידו את אהרל ' ה יריב , שהיה נמוך , ואת הארכיטקט , שהיה גבוה , ופסקו : ' זה לא טוב ' . אז העמידו אותי , מצאו את הגובה האידאלי וזהו הגובה המדויק של השמות"
|
|