|
|
עמוד:7
מבוא : על האפשרות לדבר את השואה והנכבה יחד בשיר בשיר עמוס גולדברג ראשיתו של ספר זה בקבוצת אנשי חינוך - יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל , דתיים וחילונים , בעלי השקפות פוליטיות שונות - שנפגשו במהלך שנת 8200 כדי לעסוק יחד בנושא השואה . המפגשים נערכו במסגרת מכון ון ליר בירושלים ובשיתוף קרן היינריך בל . הם כללו הרצאות וסיורים שעסקו בתכנים היסטוריים ואחרים הנוגעים בעיקר לשואה , אך גם לנכבה , והונחו על ידי שני מדריכי קבוצות מקצועיים בני שני הלאומים , סאיד תלי ומיכל לוין . בתום סדרת המפגשים נסעו חלק מחברי הקבוצה לסמינר בברלין שאורגן בשיתוף עם המרכז החינוכי שבבית ועידת ונזה . סדרת מפגשים זו , שנפרסה על פני יותר משנה , הייתה אינטנסיבית ומאתגרת ביותר מבחינה רגשית , אינטלקטואלית , פוליטית ומוסרית , והיא טלטלה את כל המעורבים בה . ראוי לציין כי איש מכותבי המאמרים שקובצו בספר לא נמנה עם חברי קבוצת המפגש ( לבד מעמוס גולדברג , שהשתתף בתכנונה וליווה אותה כהיסטוריון של תקופת השואה ) . חוויית המפגש סביב נושאים כה טעונים דרבנה את מכון ון ליר בירושלים להמשיך את הדיון בסוגיות אלו , ובשיתוף קרן היינריך בל הוחלט להוציא לאור ספר בנושא . הנחת היסוד לקיום הקבוצה , כפי שתוצג מיד , הייתה גם נקודת המוצא לזימון הכותבים לספר , והיא התמקדה ביצירת שיח משותף ליהודים ולפלסטינים אזרחי ישראל בנושא השואה . אולם נקודת הפתיחה של הספר אינה זהה לנקודת הסיום שלו . מאז שנהגה עבר הספר גלגולי צורה ותוכן רבים עד שהגיע לצורתו הנוכחית : לא ספר שמוקדו הוא עיסוק יהודי – ערבי משותף בשואה , שבמסגרתו עשויה גם סוגיית הנכבה לעלות כבדרך אגב , אלא ספר שבוחן את עצם אפשרות העיסוק המשותף בשואה ובנכבה כשני עברים טראומטיים מכוננים של הזהויות הלאומיות של הפלסטינים והיהודים בפלסטין / ארץ ישראל . דהיינו , הוא הפך מספר בעל מוקד אחד , שמארגן את הקואורדינטות וההיררכיות המרכזיות של השיח שבמסגרתו מתנהל הדיון , לחיבור בעל שני מוקדים המבקש לבדוק את מגבלותיה של התפיסה שממנה החל הפרויקט , ולהציע מנעד רחב יותר של אפשרויות לדיון משותף של יהודים ופלסטינים בעבריהם הטראומטיים . במבוא זה אנו מבקשים לתאר בקצרה את גלגוליהם הקונספטואליים של פרויקט המפגש ושל הספר , ובדרך זו לסרטט את קשת האפשרויות הקיימות בשיח הציבורי הישראלי ( שהוא בעיקרו יהודי ) לדבר בשואה ובנכבה , וביחד . נמנה להלן ארבע נקודות ציון מרכזיות בתהליך זה , שמסמלות לדעתנו ארבע פרדיגמות שיח משותפות אפשריות במרחב הדיבור הישראלי , והן ממוקמות על
|
|