|
|
עמוד:13
סולובייצ ' יק , יסודות אלה אכן רווחו בתפיסתם אך לא תמיד ייחדו אותם . מה שייחד אותם , לדבריו , הוא העמדת רצון הבורא במרכז עבודת ה' ובתורת הסוד שלהם . בספר זה לא אגע בנושאים אלה אלא בשאלות של תורת הסוד ובעיקר בהשגת המציאות , השגת האל ותפיסתו . תולדות תפיסת האל הנושא החשוב ביותר , לדעתי , שייחד את חסידי אשכנז הוא תפיסת האל . נושא זה ומעמדו המיוחד נשען על דיונים מסורתיים ששורש להם בתלמוד ובטקסטים תלמודיים אחרים . אחד הביטויים לדיון זה נמצא באגדה התלמודית הבאה המתארת את שבחי האל בפי אחד התלמידים ואת הביקורת שהוא ספג מרבו : ההוא דנחית קמיה [ אותו שליח ציבור שהתפלל לפני ] דרבי חנינא , אמר : האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד . המתין לו עד דסיים , כי סיים אמר ליה : סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך [ כאשר סיים אמר לו רבי חנינא : האם סיימת לתאר את כל שבחי אדונך ]? למה לי כולי האי [ כל זאת ]? אנן הני תלת דאמרינן - אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא [ אנו שאומרים את שלושת השבחים הראשונים , אלמלא אמר אותם משה רבינו בתורה ] , ואתו [ ובאו ] אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה - לא הוינן [ היינו ] יכולין למימר להו [ אותם ] , ואת אמרת כולי האי ואזלת [ ואתה אומר את כל אלה ]! משל , למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב , והיו מקלסין אותו בשל כסף , והלא גנאי הוא לו ! סיפור תלמודי זה המציג את מי שמכביר בשבחי האל בתפילתו באור מגוחך מצביע על הבעייתיות בייחוס תיאור מה לאל . המתפלל אינו רשאי להוסיף ולו מילת שבח אחת על דברי השבח שמונה המקרא . יזמה או יצירתיות בשבחי האל היא מגונה . מסיפור תלמודי זה עולה תפיסה מפשיטה של האל . התלמוד אמנם איננו מציע תיאולוגיה נגטיבית . הוא איננו מציע שתיקה או שלילת תארים , אבל מטיף ליחס מינימליסטי . ( תשכ " ז ) , עמ ' ; 136 - 129 חיים הלל בן ששון , " חסידי אשכנז על חלוקת קניינים חומריים ונכסים רוחניים בין בני האדם " , ציון לה ( תש " ל ) , עמ ' . 61 - 79 . 19 חיים סולובייצ ' יק , שם ובעיקר עמ ' . 477 . 20 ברכות לג ע " ב . על דימוי האל כבחור או זקן ראה חגיגה יד ע " א .
|
|