|
|
עמוד:5
הקדמה שני השלבים של האופנסיבה הבריטית אחרי כיבוש באר - שבע מכונים בספרות המלחמה הבריטית ' מרדף פלשת ' ו ' תפיסת ( capture ) תחנת הצומת ' . בשל העמימות בזיהוי הגאוגרפי של האתרים והאזורים במפות המלחמה , ניתן לומר שכינויים אלה אינם משקפים נכונה את המהלכים ואת תחומי הזירה . האופנסיבה חצתה את כל דרום הארץ לרוחבה , ממישור החוף ( שפלת פלשת ) במערב , ועד לשפלת יהודה במזרח . שלביה המכריעים התרחשו באזורים אלו במקביל . במערב היו הקרבות העיקריים בברקה ( כיום ליד גן יבנה ) וב ' גבעה החומה ' ( כיום קיבוץ חצור ) , ולאחר מכן בקטרה ( גדרה ) ומע ' ר ( כיום ליד גבעת ברנר ) , ובמזרח הייתה התקפת נגד תורכית לרגלי תל צאפי ( ליד כפר מנחם ) , ובלימתה , ובהמשך בקרב על אבו שועזה ( כיום כרמי יוסף ) . כנס ' קרבות שפלת יהודה ' של העמותה , שעסק בקרבות אלו , נערך בקיבוץ גבעת ברנר ובסביבתו בנובמבר . 2008 הכנס נפתח בהשתתפות בטקס האזכרה השנתי בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה , ובסיור מודרך במקום . ההרצאות נערכו בקיבוץ , והסיורים במע ' ר , בנצר - סירני ( בניין מפקדת גנרל אלנבי בחוות שפון ) , באבו שושה , מצפה יער בקוע , ובתחנת ואדי סראר . סיור השלמה לתל צאפי ( מתקפת הנגד התורכית ) וליער עזריקם ( קרבות ברקה ו ' הגבעה החומה ') , התקיים במסגרת ' מפגש אמצע ' במרץ . 2009 בקובץ שלפניכם קובצו 14 מאמרים מההרצאות שנישאו בכנס . חלקם מתייחס ישירות לנושאי הכנס , ואחרים , קשורים לו בעקיפין . רמי חרובי , חבר קיבוץ בארי , התחקה אחר תולדות האזור במלחמת העולם הראשונה במשך שנים ארוכות , וקושר אותן לשרידים שנותרו בשטח . אבי נבון מסכם את הפעילות הענפה של העמותה במהלך השנה . עזרא פימנטל מתאר בתקציר כרונולוגי את מהלכי הקרבות בגזרת מישור החוף ( שפלת פלשת ) ושפלת יהודה . מאמרו של ד " ר אבי ששון , איש המכללה האקדמית אשקלון ומנהל המכון לחקר מישור החוף , מציג את אזור גבעת מע ' ר מבחינה גאוגרפית יישובית . במאמר נוסף , משותף לששון ולדרור אורטס - שפיגל , מתואר קרב חציית ואדי סוכרייר ( נחל אלה - לכיש ) , שקדם לכיבוש גבעת מע ' ר . דן גזית מרחיב את היריעה על לוחמת הפרשים האוסטרלים הקלים . מאמרו במלווה בנספח מיוחד העוסק בתולדות מלחמות הפרשים . ערן תירוש כותב על מקורות יחידות פרשי היאומנרי ועל מקומם בחיל המשלוח לארץ ישראל . גל שיין מתמקד בחייל הניו - זילנדי , ובעיקר בהיבטים האנושיים הקשורים אליו . הוא מעלה על נס את הצטיינותו בשדה הקרב , את אומץ ליבו ודבקותו במטרה , תוך דגש על אופיו הנוח כאדם ועל צניעות הליכותיו .
|
|