מבוא

עמוד:11

ביהודה ושומרון ( (; 1977 - 1974 המאבק בהסכמי הביניים בסיני ובפינוי חבל ימית בסיני ( (; 1982 - 1975 חשיפת המחתרת היהודית ודרכי פעולתה ( (; 1984 המאבק בתהליך אוסלו , שהסתיים עם רצח ראש הממשלה יצחק רבין ( (; 1995 - 1993 ההתנגדות לתכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון ( (; 2005 ולבסוף , המאבקים בשנים האחרונות בעמונה ובבית המריבה בחברון ופעולות " תג מחיר " . מחקרנו העלה כמה ממצאים מרכזיים : ראשית , חרף התהליכים השונים שחוותה הציונות הדתית בעשורים האחרונים ולמרות עילות שיכלו לתרום להתגברות חדה בפעילות ויג ' ילנטית ( פעילות בניגוד לחוק באמצעים הכוללים לעתים גם שימוש באלימות ) ומגמות אחרות של אי – ציות בקרב הציונות הדתית , למעשה לא ניכרים שינויים קיצוניים בהיבט של הציות והאי – ציות לחוק . זאת ועוד , למרות כל התחזיות שניבאו שחורות על העתיד להתרחש בצומתי ההכרעה שבהם נדחקה הציונות הדתית אל הפינה מבחינת העימות שבינה לבין מוסדות המדינה , לא התרחשו אירועי אי – ציות בקנה מידה מגזרי , ורף האלימות שהתגלה במקרים אלה היה זניח לחלוטין . ברקע התאורטי של המחקר שיוצג להלן אנו מביאים כמה גישות להסברת תופעה מרתקת זו . בבסיס מחקרנו הצבנו את הנחת היסוד שקראנו לה " איזון תאולוגי – נורמטיבי " . איזון זה הורתו בתפיסות יסוד ציוניות דתיות שזכו להעצמה של ממש בהשקפת העולם מבית מדרשה של ישיבת מרכז הרב בירושלים . השקפת עולם זו מייחסת קדושה דתית עמוקה למדינת ישראל , למוסדותיה ולצבאה כמגלמים את " יסוד כסא ה ' בעולם " , כדבריו המפורסמים של הראי "ה קוק ( קוק , תשנ " ג : קס ) . מכוח השקפה זו נוצר מיתון המאזן את המתח המובנה בעולם הדתי בין המחויבות האידאלית למדינת ישראל לבין הראייה המציאותית של המדינה כמדינה חילונית , הפועלת לא אחת בניגוד לערכים דתיים . עיקרו של הקונפליקט בין החלטות המדינה לבין פרשנויות מסוימות לציווי הדתי הופך לקונפליקט פנים – דתי . בעקבות זה מתפתחת גישה זהירה ומכילה כלפי החלטות ופעולות של הממשלה וצה " ל , גם אם הן נתפסות כלא ראויות מבחינה דתית , ציונית ודמוקרטית . מתן משקל דתי לדמותה של מדינת ישראל החילונית מונע התעצמות מגמות של דה לגיטימציה להחלטות של הרשויות המוסמכות בישראל , בכלל זה הקריאה לאי – ציות להוראות של פינוי מתיישבים מחבלי ארץ ישראל השלמה .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר