|
|
עמוד:12
ובכל זאת מתברר במחקרנו שבשנים האחרונות חלה הסלמה במגמת האי–ציות אשר באה לידי ביטוי במגוון דרכים : פעילות לא אלימה ( שניתן להגדירה אי – ציות למדיניות הממשלה ); נכונות לאי – ציות בשורות צה " ל על רקע חיכוכים בעלי אופי דתי ופוליטי ; ובמקרי קצה — פעילות אלימה כלפי פלסטינים ורכושם , ולעתים גם כלפי כוחות הביטחון הישראליים . מכלול תופעות אלו טומן בחובו פוטנציאל של ממש להחרפת הקונפליקטים העתידיים בין חלקים מתוך המחנה הציוני הדתי לבין מדינת ישראל ומוסדותיה ובתוך הציונות הדתית עצמה . לקראת חתימת המבוא אנו רואים לנכון לחשוף לפני הקוראים כמה קווים שהנחו אותנו בעבודה על ספר זה . המחקרים העוסקים במאבקים בסוגיית ארץ ישראל השלמה מייצגים בדרך כלל עמדות ביקורתיות כלפי ציבור המתנחלים , גם אם הן מוצגות כעמדות אובייקטיביות . עצם השימוש במונח " מתנחלים " כרוך לא אחת בהטיה ביקורתית כלפי ציבור המתיישבים בחבלי יש " ע . על מנת למנוע הטיה זו אנו משתמשים בספר באופן עקבי בשני המונחים — " מתיישבים " ו " מתנחלים " . ובכל זאת גם אנו , מיותר לציין , איננו מגיעים ממקום ניטרלי , אף שאנו שואפים להציג תמונה מורכבת של המציאות , צמודה במידת האפשר לעובדות . שנינו , מחברי מסמך זה , רואים עצמנו שייכים למחנה הציוני הדתי . עם זאת בעוד אחד מאתנו מחזיק בעמדות הנוטות למרכז – שמאל , האחר מחזיק בעמדות הנוטות ימינה . לא אחת מצאנו את עצמנו מתווכחים ( ואף בחריפות רבה !) על פרשנות העובדות ועל הדגשים שונים ביחס להן , על מילים ועל ביטויים המופיעים במחקר , כשהאחד סבור שמשפטים שונים מבטאים חוסר ביקורתיות מהותית כלפי מהלכים שנעשו על ידי ציבור המתנחלים – המתיישבים , בעוד האחר סבור שאותם משפטים , או אחרים , ביקורתיים כלפיהם באופן לא מידתי . התוצר הסופי איננו משקף עמדה אחת , שכן איש משני מחברי הספר לא בא על סיפוקו ואף לא הכיר ב " טעויותיו " . למרות זאת ניסינו בכל כוחנו להגיע לעמק השווה בכל הנוגע לסוגיות הנידונות ולשקף את מורכבות הסוגיה ולאו דווקא את הכרעתנו האישית . לפיכך סביר מאוד להניח שהתוצר הסופי של מחקר זה לא יערב לחכם של קוראים רבים , מימין ומשמאל כאחד . בכך , כנראה , נשיג את מטרתנו — הפריית הדיון , ולא חתימתו . מחקר בסדר גודל כזה מחייב קריאה של חומר עצום , ומסוגים שונים , החל במחקרים אקדמיים , עבור בטקסטים הלכתיים ורעיוניים , חומרי עיתונות
|
|