|
|
עמוד:9
מבוא הציונות הדתית היא קבוצת אוכלוסייה שהפער בין הדימוי העצמי שלה לבין הדימוי התקשורתי שלה חריף ביותר . קבוצה זו — שבעיני ראשי דבריה היא לא פחות מהחלוץ העובר לפני המחנה בדרך לגאולת עם ישראל , ארץ ישראל ומדינת ישראל — מוצגת , או לפחות חלקים גדולים שלה מוצגים , בידי אנשי רוח , מחקר ופוליטיקה כקבוצה קנאית , שמאיימת להחריב את מדינת ישראל כפי שהיא היום . לטענתם , מטרתה של הציונות הדתית להפוך את ישראל למדינת אפרטהייד דתית המנותקת מהמדינות המערביות המתוקנות . מוקד השסע החריף הזה מצוי , ללא ספק , במאבקיה של הציונות הדתית על ההתיישבות היהודית בכל חבלי ארץ ישראל ההיסטורית , יהודה ושומרון , רצועת עזה , רמת הגולן וסיני . מאבק זה — שבעיני מנהיגיו ומעצבי דרכו נוגע לליבת זכות הקיום היהודית בארץ ישראל , מבחינה דתית , לאומית , מוסרית וביטחונית — נתפס בעיני רבים כהרה אסון למדינה במגמתו ולא פחות חשוב מזה — באופן ניהולו . גם כאן יש פער גדול בין דימוייו הרבים של המאבק הזה , שהורתו במאמצי ההתיישבות הראשונים של תנועת גוש אמונים בשנות השבעים של המאה העשרים בגב ההר , המשכו במאבקים נגד פינוי יישובים ( תחילה בסיני ולאחר מכן ברצועת עזה וצפון השומרון ) ונגד תהליך אוסלו וממשלת רבין שהובילה אותו , וסופו , נכון לרגע כתיבת שורות אלה , במחוזות עברייניים של " תג מחיר" ודומיו . יש הרואים בהתנהלות המאבק דרך שכל כולה מסירות נפש ושלהבת של מופת מוסרי ונכונות להקרבה למען כלל האומה , ויש הרואים בה דרך חתחתים רוויית חוסר מוסריות כלל אנושית , עבריינות אידאולוגית וכוחנות . אלה גם אלה מציגים לדעתנו תמונה חד – ממדית המרוחקת מהמורכבות העולה מהמציאות של המאבקים הציוניים הדתיים מאז הקמת גוש אמונים ועד היום בנושא ארץ ישראל , בפרט זו שמעבר לקו הירוק . ספרנו בא להפרות את הדיון בנושאים טעונים אלה ומבקש למפות ולהגדיר את סוגיית הציות והאי–ציות לחוק בציונות הדתית בארבעים השנים האחרונות .
|
|