|
|
עמוד:9
מבוא משטר התגמול הצבאי ותאוקרטיזציה . 1 הקדמה בריאיון עם הסופר הצבאי של הארץ עמוס הראל מקיץ 2011 התבטא קצין בכיר לשעבר באגף כוח אדם ( להלן : אכ " א ) כך : שאלת הזהות היהודית בצבא עוברת שינוי חד . פעם הגישה הייתה שבפרהסיה נשמרים כללי הדת האורתודוקסיים ובבית כל חייל יהיה מה שהוא רוצה . היום , הצבא קובע לך איזה יהודי תהיה , יהודי דתי - לאומי . דברים אלו משקפים שתי אמיתות שמשולבות זו בזו וקנו להן שביתה בשיח האקדמי והציבורי בישראל של העשור השני של שנות האלפיים . אמיתה אחת היא שהצבא עובר תהליך של הדתה ( . ( religionization משמעה שדיוקנו החילוני של הצבא מיטשטש , והצבא מושפע יותר מבעבר מהתערבות של רבנים ומלחצים שחיילים דתיים בצבא מפעילים . השפעה זו משנה את צביונו של הצבא וגם מביאה לעיצוב מחודש של זהות החייל היהודי המשרת בצבא , גם החייל החילוני ולא רק הדתי . הזהות החדשה היא של יהודי " דתי - לאומי " , כפי שהתבטא הקצין הבכיר . הוראות רבנים שקוראים לחיילים לסרב להוראות לפנות יישובים בגדה המערבית וברצועת עזה , איומי חיילים לסרב וסירוב בפועל , יציאת חיילים דתיים מאירועים שחיילות שרות בהן , הגבלה על יכולתן של נשים להשתלב ביחידות שדתיים משרתים בהן עד כדי טענות על הדרת נשים בצבא - כל אלו הם מביטויי התהליך שפרצו למרכז הזירה הציבורית מראשית העשור השני של שנות האלפיים . ספר בעריכת ראובן גל ותמיר ליבל , שכותרתו בין הכיפה לכומתה : דת , פוליטיקה וצבא בישראל והתפרסם בשנת , 2012 הפגיש כמה כותבים החוקרים היבטים שונים של יחסי צבא - דת בישראל . הכותבים ניסו לברר עד כמה נכון דימוים של הדברים כי הצבא עובר תהליך של הדתה . הם נחלקו בין אלו שסימנו
|
|