|
|
עמוד:7
פתח דבר הניסיון להבין את הכללים שלפיהם בנויה ופועלת שפה אנושית מלווה את ההיסטוריה האנושית משחר ימיה , ועיסוק אקדמי בחקר השפה מציג מסורות מגוונות מיוון העתיקה והודו הקדומה , דרך העיסוק בדקדוק בימי הביניים , בתקופת הרנסנס , בתקופת ההשכלה , וכלה בפריצות הדרך המדעיות של מאתיים השנים האחרונות . הקורס מבוא לבלשנות תאורטית מציג את הגישה לחקר השפה שבבסיסה הנחות יסוד המזוהות בעיקר עם רעיונותיו של נעם חומסקי . גישתו של חומסקי ( המכונה גם " בלשנות גנרטיבית " ) לא רק היוותה פריצת דרך מדעית בחקר השפה , אלא למעשה חוללה מהפכה בתחום , בהביאה נקודת מבט חדשנית , מאתגרת ומעוררת השראה , לא רק לבלשנים , אלא גם לחוקרים בתחומים אחרים , כמו פסיכולוגיה , נוירולוגיה , מדעי המחשב , חינוך ועוד . הבלשנות התאורטית חוקרת שפות אנושיות מנקודת מבט קוגניטיבית , ומטרתה להגדיר מהו הידע הלשוני המאפשר לכל אדם באשר הוא לדבר ולהבין את שפת אמו . הנחת היסוד של הבלשנות התאורטית היא שכל אדם ניחן בידע לשוני מופנם , בלתי מודע , המכונה כשירות לשונית , שבבסיסו מערכת לשונית ביולוגית , מולדת , המכונה דקדוק אוניברסאלי . ידע זה מורכב ממכלול של חוקים המהווים את דקדוק השפה . הדקדוק מאפשר לדובר השפה לייצר ולהפיק אינספור משפטים בשפתו ולהבין כל משפט , גם אם שמע אותו לראשונה בחייו . הכשירות הלשונית כוללת גם ידע המאפשר לדובר לזהות מהי מילה אפשרית בשפתו ומהם הצלילים הלשוניים המשמעותיים בשפה אותה הוא דובר . הבלשנות התאורטית חוקרת את הכשירות הלשונית באמצעות איתור , תיאור והסבר של תופעות לשוניות המאפיינות שפות אנוש , תוך כדי אפיון ההיבטים המשותפים לכל השפות האנושיות וההיבטים שבהם שפות יכולות להיבדל זו מזו . קורס מבואי זה מציג בפני הסטודנטים את הנחות היסוד של הבלשנות התאורטית ואת דרכי המחקר שלה , באמצעות היכרות עם תופעות לשוניות משפות שונות ורכישת הכלים התאורטיים לניתוחן . הסטודנטים יתוודעו לתחומי המחקר הבסיסיים בבלשנות – פונטיקה ופונולוגיה ( חקר צלילי השפה ) , מורפולוגיה ( מבנה המילה ) , תחביר ( יצירת משפטים ) , סמנטיקה ופרגמטיקה ( חקר המשמעות ) – כמו גם להיבטים פסיכולוגיים , נוירולוגיים ופילוסופיים של שפה אנושית . הקורס כולל ארבעה חלקים : החלק הראשון , שפה ובלשנות , הוא מעין מבוא מורחב לחקר השפה . חלק זה מציג את הרקע הכללי להתפתחותה של הבלשנות התאורטית ואת עיקרי הגישה לחקר השפה . כמו כן , חלק זה מציג את השאלות המעסיקות את הבלשנות התאורטית , מבהיר את עקרונות החשיבה הבלשנית בת זמננו ומדגים את תרומתה הייחודית של הבלשנות התאורטית לחקר השפה ולרכישתה . שלושת הפרקים
|
|