|
|
עמוד:13
" תשלום אגרה יכול שיהא כפוי על המשלם ויכול שיהא מרצון – הדבר תלוי באופיה של כל אגרה ספציפית . כמו כן , כשעוסקים בחיוב מעין זה , אין מדובר בקבלת תמורה ישירה דווקא כנגד החיוב שבדאגרה , אלא אפשר שתמורה זו תהיה עקיפה , ובלבד שתמיד נדרשת זיקה בין החיוב באגרה לבין קבלת תמורה או שירות , הניתנים בגינה , ונדרש שיתקיים קשר סיבתי ביניהם . " אגרה היא תשלום חובה המוטל לעתים בכפייה ( ולעתים מרצון ) עבור שירות או מוצר מסוים ( תמורה ישירה , ( כאשר קיימת זיקה בין התשלום לבין המוצר או השירות , אם כי לא שווה לערכו של המוצר / שירות . מן האמור ניתן ללמוד כי אגרה הינה תשלום המוטל על ידי רשות ציבורית תמורת שירות / מוצר מסוים ללא קשר ישיר בין גובה התשלום לבין מחיר המוצר או השירות המתקבל כנגדם . קיים קשר סיבתי בין התשלום לשירות אך ללא התאמה בערך הכספי . במילים אחרות , אגרה , בדומה למס , מוטלת על ידי רשות ציבורית אך בניגוד למס , ניתן לזהות תמורה ספציפית המתקבלת בידי המשלם כנגד האגרה , אף כי תמורה זו אינה בהכרח כלכלית . להבדיל ממס , בדרך כלל לא קיים אלמנט של כפייה באגרה , במובן זה שהאזרח רשאי לוותר על קבלת השירות מן הרשות הציבורית ובכך לחסוך מעצמו את הצורך בתשלום האגרה . אגרה היא בעצם בין מחיר לבין מס . דוגמה לאגרה – אגרת רדיו וטלוויזיה . עצם החזקת מכשיר טלוויזיה מחייבת בתשלום שלא מייצג בהכרח את שווי השירות שמתקבל . כחלק מכך , מי שלא מחזיק מכשיר טלוויזיה לא צריך לשלם את האגרה . גם בפסק דין יהודה בן זאב , ביחס לתשלום בשל העברת טלפון על שם המערער קובע בית המשפט כי מדובר באגרה – שיעורה אינו חייב להלום את השירות המתקבל . לסיכום , ההבדל בין מס , אגרה ומחיר הוא : מס , בשונה מאגרה וממחיר , נעדר כל זיקה ישירה בין התשלום לבין השירות לו זוכה האזרח והוא מוטל בכפייה . סכום האגרה , להבדיל ממחיר , אינו נקבע על פי שווי המוצר או השירות הניתן לאזרח . בנוסף , קיימים שני תשלומי חובה מאוד שכיחים , היטל ודמי השתתפות . . 4 בג , 202 / 68 "ץ יהודה בן זאב נ' שר הדואר ואח פ"ד , ' כב . 398 ( 2 )
|
|