|
|
עמוד:10
. 1 " ( א ) מסים , מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו , ושיעוריהם לא ישונו , אלא בחוק או על פיו ; הוא הדין לגבי אגרות . ( ב ) מסים , מלוות חובה , תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה , ושיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק ולא נקבעה בחוק הוראה שקביעתם בתקנות טעונה אישור הכנסת או ועדה מועדותיה , קביעתם בתקנות טעונה אישור מראש או תוך התקופה הקבועה לכך בחוק – בהחלטת הכנסת או בהחלטת ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך . " משמעות הוראת סעיף זה היא כי הטלת מסים ותשלומי חובה אחרים יכולה להיעשות רק בדרך של חקיקה ראשית על ידי הכנסת או מכוח חקיקה ראשית ( להבדיל מחקיקת משנה שקובעת הרשות המבצעת . ( לפיכך , הטלת מסים שלא בדרך זו היא חסרת תוקף ובטלה מעיקרה . נוסף על כך , סעיף 39 ב לחוק יסודות התקציב קובע כי : " הטלת מסים , אגרות ותשלומי חובה אחרים המשתלמים לאוצר המדינה ושינוי שיעוריהם טעונים אישור שר האוצר , בנוסף לאישורים הדרושים לפי כל דין אחר . " בקורס זה ( בהמשך יחידה זו וביחידות הבאות ) נתמקד בהוראות החוק שעניינו הטלת מס הכנסה ומס רווחי הון – פקודת מס הכנסה ] נוסח חדש , ] "א-1961התשכ ( להלן – " הפקודה" או " פקודת מס הכנסה , ( " וחוקים נלווים . בטרם נתחיל את הדיון בהוראות הפקודה ( בחלק ב של יחידה זו ) נדון במבוא זה בעקרונות יסוד במסים ובתשלומי חובה . בדיון נתמקד במסים בכלל ובמס הכנסה בפרט . במסגרת תשלומי החובה נכיר את המונחים האלה : מס , אגרה , מחיר וגם היטל ודמי השתתפות . נראה כי יש צורך להבחין בין המונחים השונים כדי לבחון את חוקיות הטלת תשלום החובה ואת אופן תקפות הטלתו . יש הבחנה ברורה בין התשלומים השונים , במטרתם , באופיים ובמקור הסמכות להטילם .
|
|