|
עמוד:8
1 . 1 עיתונאות וטכנולוגיה ה–25 במאי 1844 היה יום מיוחד . עשרים וארבע שעות קודם לכן הדגים סמואל מורס ( Morse ) את ההמצאה החדשה שלו , הטלגרף , וכבר ביום שלמחרת נעשה בה שימוש עיתונאי . הבולטימור פטריוט ( Baltimore Patriot ) דיווח לקוראיו על הצבעה שהתקיימה בבית הנבחרים . תוצאות ההצבעה נמסרו לקוראים : שמונים ושישה מתנגדים לעומת שבעים ותשעה תומכים . " אנחנו יכולים אפוא לספק לקוראים שלנו מידע מוושינגטון עד השעה שתיים בצהריים . זהו אכן חיסולו של המרחב , " כתב העיתון בסיפוק . ( Harlow , 1971 , p . 100 ) השאלה עד כמה השימוש בטלגרף אכן חיסל את המרחב נתונה במחלוקת . לטענת מנחם בלונדהיים , ( Blondheim ) חיסולו של המרחב החל זמן רב לפני המצאת הטלגרף . לטענתו , בין השנים 1790-1817 צומצם הזמן שחלף מרגע התרחשות אירוע בוושינגטון ועד רגע דיווחו בעיתון בבוסטון משמונה עשר ימים 6 . ל–2 ימים בלבד . בין השנים 1817-1841 פער הדיווח צומצם 3 . ב–4 ימים נוספים לכ 2 . –8 ימים בלבד . למרות שהופעת הטלגרף בשנת 1844 איינה בבת אחת את פער הזמנים בין הרגע שבו נשלח הדיווח לרגע שבו הוא התקבל , בפועל , טוען בלונדהיים , קיצור הזמנים נאמד בכעשרים וארבע שעות בלבד . ( Blondheim , 1994 , pp . 12-11 ) דבורה ספאר ( Spar ) טוענת כי למרות שפער הזמנים צומצם בתוך ארצות הברית , בין מדינות שונות נותר הפער על כנו . בספרה ספאר טוענת כי עד שנת 1830 הזמן שחלף עד שהודעה שנשלחה מלונדון הגיעה ליעדה בניו יורק או בבומביי דמה לזמן שחלף עד שהגיעה הודעה בימיהם של ואשקו דה–גאמה או מגלן , מגלי הארצות הגדולים של המאה החמש עשרה ; עדיין היה צורך לכתוב אותה בכתב יד , להעמיס אותה על כרכרה ולהסיע אותה מסביב לעולם , כאשר בדרך היא הייתה פגיעה לכמעט כל אירוע שאפשר להעלות על הדעת , ולכן לעתים ההודעה כלל לא הגיעה ליעדה . משום כך , גורסת ספאר , העולם או להתאימו להעדפותיו האישיות . על אף שלקורא ניתנת האפשרות לבחור איזה עיתון לקרוא , ובתוך העיתון באילו מדורים יעיין ובאילו עיתונאים , פרשנויות או ידיעות יבחר , בחירה זו לעולם מוגבלת וממוסגרת בתוך הגבולות הגאוגרפיים של הנייר הפיזי . העיתון הוא בעל הסמכות , והנייר הוא הסוכן שאוכף את הסמכות . במובן זה , המעבר לעיתונות מקוונת , שהביטוי המרכזי שלה מתקיים באינטרנט , גורר אחריו שינויים לא רק במודל העסקי , בדרך הפעולה וההפעלה של עיתונאים , באופן כיסוי החדשות ובשורה של ממדים נוספים שיוצגו בהמשך , אלא גם ביחסי הכוחות שבין הכותב לקורא , בין המוען לנמען , בין העיתון לצרכן .
|
|