פתיחה מדוע נכתב ספר זה?

עמוד:9

פתיחה מדוע נכתב ספר זה ? השיח התרבותי והפוליטי בישראל מושפע משני עולמות עיקריים של מחשבה ומעשה : היהודימסורתי והליברלי-דמוקרטי . אפשר להגדיר זאת גם כהשראה משתי זוויות – האחת פרטיקולרית ( ייחודית לעם היהודי ) והאחרת אוניברסלית ( משותפת לעמים רבים נוספים . ( הישראליות יונקת משתיהן , ועל סדר היום הציבורי שלנו עולות בהתמדה שאלות עקרוניות ומעשיות מתוך המפגש והיחס ביניהן . בעקבות זאת אחת הסוגיות המרכזיות המעסיקות את מדינת ישראל מאז הקמתה היא הקשר בין זהותה היהודית והאופי הנגזר מכך לבין זהותה האזרחית והדמוקרטית והאופי הנגזר מכך . מערכת הקשרים הסבוכה בין זהויות אוניברסליות לפרטיקולריות , שיש ביניהן גם מתחים וסתירות , נוכחת במרבית דיוני היסוד של המערכת הפוליטית בישראל לאורך כל שנותיה . מה רצוי שיקרה במפגש בין שני עולמות אלו ? האם הם מסוגלים לדור בכפיפה אחת בתוך הזהות היהודית-ישראלית של ימינו ? ובכן , כמעט כמו בתמונת ראי יש בתוך כל אחד משני העולמות הללו גישות הפוכות בכל הקשור לשאלה זו . הן בעולם היהודי והן בעולם הליברלי-דמוקרטי יש גישות מסתגרות ובדלניות ( שאינן מעוניינות במפגש או שילוב ) ויש , בצדן , גישות פתוחות ומכילות . אנשי חינוך בישראל מתלבטים כבר עשרות שנים בדרכים הראויות לעיסוק בסוגיות יסוד אלו בחברה ובמדינה , וספרות ענפה שנכתבה בעניין עוסקת במיפוי ובניתוח המורכבויות הנובעות מהשניות התרבותית שבתוכה אנו חיים ומחנכים . מטרת ספר זה איננה לעסוק בבעיות , בדילמות או בפתרונות לגופם אלא בשאלות פדגוגיות : מה להמליץ למורים לעשות בתהליך החינוכי לנוכח המורכבויות הללו ? מהי הפדגוגיה המאפשרת לחנך ולהביא לחוויית למידה משמעותית של עיצוב זהות לנוכח המתחים הגלומים במפגש בין עולמות אלו ? כיצד לחנך לנוכח התנגשות בין זהויות אוניברסליות לפרטיקולריות ? כיצד לסייע לתלמידים לבחור את דרכם בשילוב ביניהן ? הקשיים שחווים מורים רבים בבואם לעסוק בשאלות אלו נובעים משילוב של היעדר הכרעה ציבורית ואישית ברבות מסוגיות היסוד שבין יהדות לדמוקרטיה והיעדר הכשרה פדגוגית מתאימה להתמודדות עם מתחים לא פתורים אלו בכיתה . הקוראים הבקיאים בשיח האקדמי על תאוריות פוליטיות עשויים להרגיש כי השימוש במונחים כאן אינו מדויק . כך למשל , המונחים " אוניברסלי , " "ליברלי" ו"דמוקרטי" אינם זהים או חופפים , גם אם הם משתייכים למשפחות נורמטיביות קרובות . על כן חשוב לציין שמטרתי היא לנסות לצייר תמונה חינוכית חברתית במשיכות מכחול רחבות , ולכן נעשה ניסיון מודע ליצור שתי קטגורית מכלילות . ברור שבשל כך נוצר טשטוש של הבחנות והבדלים פנימיים חשובים , אך סברתי שלא זה המקום המתאים לרדת לעומקם העיוני והתאורטי . המודל של ארבע הגישות שיוסבר בהמשך תקף לכל צורות ההמשגה , ועל כן ההבחנות המדויקות בין המונחים הללו חשובות פחות בהקשר שלנו .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר