|
|
עמוד:11
מהי תאוריה ? תאוריה כמושג מופשט מעוררת חששות כבדים בקרב סטודנטים . היא מפחידה כמעט כמו פילוסופיה , המפיצה חיל ורעדה בקרב אוכלוסיית הלומדים לתארים מתקדמים ( שלא לדבר על איש אקדמיה אחד או שניים . ( אבל התאוריה היא למעשה לא יותר מאשר דרך חשיבה שהיא שיטתית ומתוחכמת יותר מאשר "חשיבה" במובנה היום יומי . דוגמה אחת אולי תספיק . כאשר אנחנו לומדים לנהוג במכונית – טקס מעבר שרובנו ניקח על עצמנו בשלב מסוים בחיים – עלינו לחשוב כל הזמן איך לסובב את ההגה , מתי לבלום , מתי לאותת לפנייה ימינה או שמאלה וכן הלאה . אבל איננו עוצרים כדי לחשוב מדוע אנחנו לומדים לנהוג במכונית , מדוע מכונית היא הדבר שבו אנחנו נוהגים , או איך אנחנו פועלים בתוך מערך מסוים של כללים וקונבנציות המהווים את " חוקי התנועה . " צדים בלהקות , כמו חיות טרף" ( טוני בלייר , ( או שאנחנו אומרים בעצמנו : " התקשורת משפיעה על אנשים . " אפילו תאורטיקנים של המדיה כמו ניקלס לוהמן ( Niklas Luhmann ) משתמשים בביטוי – לדוגמה : " כל מה שאנחנו יודעים על החברה שלנו , או למעשה על העולם שבו אנחנו חיים , אנחנו יודעים דרך מדיית ההמונים" – Luhmann , 2000 : 1 ) ההדגשה שלי . ( עם זאת , כפי שכבר ציינו , " מדיה" היא צורת רבים , שפירושה המילולי הוא " מדיומים , " כך שנראה מוזר להתייחס אליהם כאל ישות אחת ויחידה ( התקשורת או המדיה . ( פירושו המילולי של משפט כמו " המדיה משקרת" הוא " המדיומים משקרת , " שאיננו תקין מבחינה דקדוקית . עם זאת , הביטוי " המדיה" – או " התקשורת" – הוא בעל תהודה רמה כל כך במובן החברתי והתרבותי , עד שאי אפשר – ולא צריך – לבטלו כשימוש דקדוקי לא נכון ותו לא . המובן החברתי והמובן התרבותי של המונח , אם כן , מתייחסים לאופן שבו המדיה נתפסים בעינינו . בדמוקרטיות מערביות כמו בריטניה וארצות הברית , לדוגמה , המדיה נתפסים הן בצורה חיובית ( כמקורות דמוקרטיים לאמת ) והן בצורה שלילית ( כמניפולטורים רבי עצמה של האמת . ( לעומת זאת , בארצות שבהן ממשלות שולטות במדיה באופן מוחלט ( למשל בסין ) או באופן חלקי ( למשל בתאילנד ) המובנים החברתיים והתרבותיים של המדיה מודגשים לעתים על ידי המובן הפוליטי הרחב יותר שלהם – ככלי תעמולה ושליטה חברתית . אם כן , זיהינו לפחות שישה מובנים של המדיה ( היסטורי , טכני , קפיטליסטי , חברתי , תרבותי , פוליטי , ( מבלי להתעלם מכמה מובנים אחרים – למשל , פסיכולוגי – שאין היריעה מאפשרת לדון בהם כאן , אבל נדון בהם בשלב מאוחר יותר ( פרק 2 בוחן " השפעות מדיה" מנקודת מבט פסיכולוגית . ( ברור שאין ל"מדיה" הגדרה אחת ויחידה . השאלה הבאה שעלינו לשאול היא : מהי תאוריה ?
|
|