|
|
עמוד:12
אם נעצור כדי לחשוב על כל הדברים האלה , סביר להניח שתקרה תאונה ! חלק מאתנו אולי צריכים לעבור " מבחן תאוריה" – אבל זהו למעשה מבחן מעשי , שמטרתו להפוך אותנו לאנשים העוסקים בנהיגה . בהמשך , חודשים מספר לאחר שעברנו את הטסט , וקנינו את המכונית הראשונה , אנחנו מתחילים לחשוב הרבה פחות על שאלות ה"למה" וה"איך , " שלא להזכיר את שאלות ה"איפה" וה"מתי . " נהגים מנוסים מדברים לעתים קרובות על כך שאינם צריכים לחשוב על הנהיגה , כיוון שהפכה מבחינתם לפעילות שגרתית , מוכרת ויום יומית . אבל העיסוק בתאוריה דורש מאתנו להתנתק מדרכי החשיבה השגרתיות , המוכרות והיום יומיות – או מאי החשיבה . אם נרחיב את הדוגמה הנוכחית , אנחנו צריכים לצאת מן המכוניות , ולהתחיל לחשוב ברצינות – הן לעומק והן לרוחב . שאלות אינטליגנטיות הן היסודות לתאוריה אינטליגנטית , ועל כן התאורטיקן שבכל אחד מאתנו עשוי לשאול : מדוע הפך הרכב הממונע לאמצעי תחבורה כה חיוני בימינו ? איך שיטת תעבורה פרטית – ועם זאת המונית – משקפת את הערכים החברתיים והתרבותיים שלנו ? מה הן ההשלכות של ייצור וצריכה המוניים של מכוניות ? אילו צורות תעבורה חלופיות עשויות להתחרות במכונית ? מדוע השימוש במכונית פופולרי יותר , באופן כללי , מן השימוש בתחבורה הציבורית ? מה יקרה אם כל נהג ינקוט פרשנות משלו לחוקי התנועה ? שאלות אלה ואחרות מתחילות להתעמק בתאוריה של מכוניות . משימתו של הספר הזה , כמובן , היא להתעמק בתאוריות מדיה . מהו ההיפך מתאוריה ? התשובה : פרקטיקה . כן , במידה מסוימת הדבר נכון , אך לתאוריה ולפרקטיקה יש להתייחס כמו אל מערכת היחסים בת זמננו בין בעל לאשה – הם נשואים באושר , אבל תמיד קיימת האפשרות שיתגרשו . תאוריה מופשטת , במובן זה , היא כמו אותו קאובוי הרוכב לו בדד בחיפוש אחר הגשמה עצמית , אך אינו מצליח להשיגה . תאוריה בלי פרקטיקה היא הפשטה בודדה , כפי שהמחישו בצורה עצובה כמה תאורטיקנים בשנות ה 80 של המאה ה 20 שהביעו " אנטי אמפיריציזם באופן נחוש ( ומוגזם Corner , 1998 : ) " ( – ( 150 ונשכחו פחות או יותר מאז . למעשה , המפתח לפיצוחן של התאוריות הטובות ביותר נמצא בראיות הפרקטיות המובאות לתמיכה בהן . בקצרה , תאוריה טובה היא כמו הגנה טובה בבית המשפט . אין כללים קבועים בנוגע לסוג הראיות העשויות להידרש או להיקפן , אבל הראיות בונות גשר בין התאוריה לפרקטיקה . תאוריה בלי ביסוס בפרקטיקה נראית בדרך כלל מנותקת או מאולצת . לעומת זאת , פרקטיקה המנותקת מתאוריה היא נטולת תכלית , ואינה מעניינת חוקרי מדיה כמונו . ראיות תאורטיות עשויות לעלות ממחקרים אמפיריים , כגון סקרים או ראיונות , מניתוח של טקסטים , כגון שיר פופולרי , סרט או רומן , או ממסמכים ותיאורים היסטוריים , כולל ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות .
|
|