|
|
עמוד:12
אף שהעקרונות העומדים בבסיסו נותרו בעינם : חופש ביטוי , פלורליזם , שוויון הזדמנויות לכל הרשימות , חופש בחירה וזכות הציבור לדעת . שינויים מהותיים חלו במציאות התקשורתית והפוליטית מאז נחקק החוק , והאיסורים הנוקשים שנקבעו בו כבר אינם מגשימים את העקרונות והתכליות שבבסיסו . בתמצית אפשר לומר כי איסורים אלה פוגעים בהליך דמוקרטי תקין , הם בעייתיים לאכיפה ואינם מתאימים עוד לזמננו . דוגמה בולטת לאיסור הקבוע בחוק ואשר נאכף לעתים רחוקות מאוד — מאחר שאינו רלוונטי למציאות התקשורתית והפוליטית של ימינו — היא האיסור על שידורים שיש בהם תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו ב–60 הימים שלפני הבחירות ( למעט תשדירי התעמולה עצמם . ( דיווח על אירועים מפלגתיים , ראיונות עם מועמדים וכיוצא באלה חומרים עיתונאיים עשויים להיכנס לגדר " תעמולת בחירות" אסורה . בהתחשב בהגדרה של מונח זה בפסיקת בתי המשפט , דיווח עלול להיחשב תעמולת בחירות אסורה גם אם לא זו הייתה כוונת יוצרו . ספק אם אכיפתו של האיסור הזה אפשרית , אולם גם אם הייתה אכיפתו אפשרית , היא הייתה פוגעת בתהליך דמוקרטי תקין משום שדיווחים מסוג זה בתקשורת הם חלק בלתי נפרד והכרחי מהתהליך הדמוקרטי . 3 לסקירה על השינויים הרבים במציאות התקשורתית–פוליטית בישראל ראו למשל יצחק גל–נור ודנה בלאנדר המערכת הפוליטית בישראל כרך א (; 2013 ) 687-689 אורית גלילי–צוקר פוליטיקה תקשורתית בת זמננו . ( 2008 ) 4 ראו למשל יובל קרניאל שקט מדברים (; 2006 ) 230 מכתב של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה–16 ולראש הממשלה " סיכומי דברים מן הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה" החלטות ונהלים של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה–16 ולראש הממשלה 150 ( פברואר . ( 2001 5 המונח " תעמולת "בחירות פורש בפסיקה כביטוי שהאפקט הדומיננטי שלו הוא בהשפעתו על הבוחר ואין לו אפקט דומיננטי אחר ( למשל אמנותי או חדשותי . ( נפסק כי מבחן זה הוא אובייקטיבי ( מנקודת המבט של השומע ) ולא סובייקטיבי ( מנקודת המבט של היוצר . ( ראו בג 524 / 83 "ץ האגודה למען החייל בישראל נ' המנהל הכללי של רשות השידור , פ"ד לז . ( 1983 ) 89-90 , 85 ( 4 ) כדי לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת קבע בית המשפט העליון שיש לתת למונח " תעמולת בחירות" פרשנות צרה . ראו בג 869 / 92 "ץ זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת פ"ד , ה–31 מו . ( 1992 ) 701-709 , 692 ( 2 )
|
|