|
|
עמוד:11
א . מבוא בשנת 1959 לא היו טלוויזיה או אינטרנט בבתים בישראל . תושבי ישראל שמעו את דיווחי החדשות על אירועי ואדי סליב ( הפגנות ומהומות בגין אפליה של מזרחים ) באמצעות שידורי הרדיו של קול ישראל וקראו עליהם בעיתונים . עצרות הבחירות היו אמצעי התעמולה המרכזיים במערכות הבחירות , שבהן שלטה מפא"י ללא עוררין . זו המציאות — שונה כל כך מהיום — שבה נחקק חוק הבחירות ( דרכי תעמולה ) ( להלן : " חוק דרכי התעמולה" או " החוק . ( " חוק זה , שהוא החוק העיקרי המסדיר את תעמולת הבחירות , אינו מתייחס בצורה רצינית לאינטרנט — אחד מאמצעי התעמולה העיקריים — אך טורח לאסור על תעמולת בחירות בכלי טיס או בכלי שיט . הנסיבות התקשורתיות והפוליטיות של שנת 1959 ( בין היתר מחסור בכלי תקשורת , קשיי גישה אליהם וחשש שמפלגת השלטון תשתלט עליהם ) הולידו חוק המטיל איסורים נוקשים על כמה דרכי תעמולה כדי להבטיח את השוויון בבחירות . כיום חוק זה הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית , * תודה לניר אטמור על תרומתו למחקר המשווה ולמסקנותינו בנושא מימון מפלגות . תודה לשירן ירוסלבסקי על עזרתה הכללית . 1 חוק הבחירות ( דרכי תעמולה , ( התשי . "ט-1959 החוק תוקן מעת לעת , גם אם לא באופן מהותי , לרבות בשנה האחרונה ( דצמבר . ( 2014 2 על השינוי האדיר שהביא האינטרנט לתהליכי הבחירות ראו למשל P oliticking online : the transformation of election camPaign communications ( Costas . Panagopoulos ed ,. 2009 ) על שימוש באינטרנט במערכות הבחירות בישראל ראו שרון עמיר–חלבה " תקשורת פוליטית : קמפיינים מקוונים בבחירות לכנסת " ה–19 דו"ח שנתי : התקשורת בישראל , 2013 סדרי יום שימושים ומגמות 79-90 ( רפי מן ואזי לב–און עורכים , (; 2014 אזי לב–און " שימושי אינטרנט בקמפיינים פוליטיים בישראל : הזווית המוניציפלית" מסגרות מדיה (; 2010 ) 113 , 5 ניר אטמור " המרוץ אחר האינטרנט : מפלגות וקמפיין מקוון בבחירות " 2006 הבחירות בישראל 2006 — 365 ( אשר אריאן ומיכל שמיר עורכים , . ( 2008 על הצורך להתאים את דיני התעמולה לאינטרנט ראו ניבה אלקין–קורן ומיכאל בירנהק " הקדמה : משפט וטכנולוגיית מידע" משפט חברה ותרבות 14 , 11 ( תשע (; "א תומר טרבס תעמולת בחירות באינטרנט ובתנאים של טכנולוגיה משתנה ( עבודת גמר לתואר מוסמך במשפטים , אוניברסיטת תל אביב , . ( 2003
|
|