|
|
עמוד:9
תקציר חוק הבחירות ( דרכי תעמולה , ( שהוא החוק העיקרי המסדיר את תעמולת הבחירות בישראל , נחקק בשנת . 1959 החוק הזה הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה העשרים ואחת . אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט — אחד מאמצעי התעמולה העיקריים כיום — אך יש בו איסור על תעמולת בחירות בכלי טיס או בכלי שיט . כמו כן , יש בו איסור על שידורים שיש בהם תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו ב–60 הימים שלפני הבחירות ( למעט תשדירי התעמולה עצמם . ( איסורים אלה פוגעים בהליך דמוקרטי תקין , הם בעייתיים לאכיפה וככלל כבר אינם מתאימים לזמננו . מסמך זה נועד להציע רפורמה בחוק דרכי התעמולה כדי להתאימו למציאות התקשורתית והפוליטית בעידן הדיגיטלי . אנו מציעים לבטל את האסדרה הפרטנית הקבועה כיום בחוק עבור כל אמצעי תקשורת כשלעצמו ולהחליפה בהסדר חוצה מדיה שיחול על כל אמצעי התקשורת . אנו ממליצים : ( 1 ) לבטל את איסור התעמולה בטלוויזיה וברדיו ב–60 הימים שלפני הבחירות . ( 2 ) להתיר לרשימות לרכוש פרסומות פוליטיות בטלוויזיה לקראת סוף תקופת הבחירות . ( 3 ) לקבוע הגבלה נוקשה יותר מזו הנהוגה כיום על ההוצאות המותרות לתעמולת בחירות . ההגבלה החדשה תחליף רבות מההגבלות החלות כיום על תעמולת בחירות בכל אמצעי תקשורת כשלעצמו . ( 4 ) להגדיר ולצמצם את הסמכות של יו"ר ועדת הבחירות לפסול תעמולת בחירות . שינויים אלה נחוצים כדי שהחוק יחזור להגן על העקרונות העומדים בבסיסו : חופש ביטוי , פלורליזם , שוויון הזדמנויות לכל הרשימות , חופש בחירה וזכות הציבור לדעת .
|
|