|
|
עמוד:11
( תאורטית ומעשית , ( והדבר מקשה לגבש הסכמה . עם זאת , קיימת מידה רבה של הסכמה בסוגיה זו בין הפעילים בשדה לבין החוקרים . בהקשר הזה חשוב לציין כי אף שבספר הנוכחי אנו עורכים סקירה של התופעה ושל התפתחות ההגדרות , אנו מודעים לקיומה של חזרה מסוימת על ההגדרות בחלק מן הפרקים . על מנת להקל על הקוראים השתדלנו לצמצם תופעה זו ככל האפשר באמצעות הפנייתם לפרק הראשון בשער הראשון . במאמר מקורי זה " ) ילדים ומתבגרים במצבי סיכון : הגדרות , התפתחויות ודרכי התערבות ( " מונחת התשתית להבנת רבים מהפרקים שבספר , ואנו ממליצים בחום לקרוא אותו כדי להבין את מורכבות התופעה ואת גווניה הרבים . כמו כן ברצוננו לציין שהפרקים בספר נחלקים לשני סוגים עיקריים . הסוג האחד כולל פרקים אשר מתארים מחקר מוגדר או סדרה של מחקרים בנושא מסוים . סוג זה של פרקים מתאפיין בהצגת נתונים מהמחקר ( או מכמה מחקרים ) ולאחריה דיון , ניתוח וסיכום של הממצאים . הסוג האחר מתאר , ולעתים קרובות אף מנתח , נושא או תחום ייחודי . סוג זה של פרקים סוקר היבטים מגוונים של הנושא , לרבות הצגת נתונים מעבודת מחקר שערך הכותב ; הניתוח והסיכום הם של התחום הכולל , לא רק של נתוני מחקר מסוים . העיקרון המארגן השני הוא הזירה הייחודית שמרבית הפעילות בתחומים של קידום ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה מתרחשת בה – זירת החינוך הבלתי-פורמלי . הכללים בה שונים מאלה הנהוגים בזירת החינוך הפורמלי , אם כי המגע בין שתי הזירות הללו הולך ומתהדק . הקוראים בספר יכולים למצוא הד לכך באותם הפרקים אשר משלבים בין סקירת המתרחש בזירה הפורמלית לבין בחינת הממדים הבלתי-פורמליים . הממד הבלתי-פורמלי מחייב תובנות פדגוגיות אחרות מאלו המקובלות בנושא של סוג הקשר שבין החניך-תלמיד לבין המדריך-מורה . נוסף על כך הזירה הבלתי-פורמלית בתחום של קידום ילדים ובני נוער בסיכון מתאפיינת בפעילות התנדבותית של בני הנוער , כמו גם ביצירת אווירה חינוכית המאפשרת למתבגרים " פסק זמן" ( מורטוריום ) אמיתי לצורך גיבוש זהותם . מאפיינים אלה מצוינים בפרקים אחדים של הספר בהקשרים מגוונים . עיקרון מארגן שלישי הוא השילוב בין היבטים של חינוך לבין היבטים של טיפול . דוגמה טובה לכך היא יחסי הגומלין בין המושג ' טיפול' – מושג אשר השימוש בו בתחומי הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית פירושו קריאה להתעמקות במצב המטופל , מחויבות רבה לדרך עבודה מוגדרת וצורך בקבלת רישיון לעסוק בתחומים אלה – לבין העשייה וההתערבות החינוכית-טיפולית
|
|